להוציא הכל החוצה

הרבנית רחל וינשטיין, מרצה בבית המדרש “באור פניך”

הבוקר,
מישהי הגיעה אלי הביתה.
מה שהיה פעם בית.
והיום –
נו, טוב.
בסוף נמצא את הרצפה.
והקירות.
אבל כרגע…

בכל מקרה אורחתי המתוקה אמרה –
איזה כיף שעכשיו אצל כולם בלאגן,
ולא רק אצלי.
והייתי חייבת להודות על האמת –
שגם אצלי הבלאגן זה לא כזה חידוש.
זה בשגרה שלנו.

כל המציאות הזו של נקיונות לפסח,
מאד מתחברת לי לפרשה.
כאשר בא הכהן לבדוק אם בית נגוע בצרעת הבית,
בעל הבית מצטווה תחילה להוציא את כל תוכן ביתו החוצה.
כדי שלא יטמא.
נשמע מוכר?
להוציא הכל החוצה?
בכלל המדרש דורש את המילה מצורע-
מלשון מוציא רע.

במדרש הכוונה לומר שצרעת היא עונש על מוציא שם רע.
בעל השפת אמת מסביר שצרעת היא מתנה.
הזדמנות.
להוציא את הרע.
החוצה.
שלא יישאר בפנים.
שזו מתנה שניתנה לעם ישראל,
שהרע לא נדבק בו.
אלא נשאר חיצוני לו.
ויוצא החוצה.

נקיונות לפסח זה זמן כזה.
של להוציא הכל החוצה.
לבחון –
מה יש,
מה אין.
מה צריך,
מה לא צריך.
מה חמץ,
ומה סתם מיותר.

ואולי זה גם זמן לתקשר את זה.
לפתוח.
לאוורר.
לדבר את זה.

פסח זה זמן של דיבור.
פסח,
דרשו חז”ל פה שח.
והגדת לבנך.
את סיפור יציאת מצרים.
לפתוח.
לדבר את זה.
להיזכר,
ולהזכיר.

אני מציעה להרחיב את הדיבור.
לנצל את ההזדמנות.
לפתוח.
לשמוע.
להשמיע.

בזהירות,
כמובן…

שיהיה חג כשר ושמח!
חג של גאולה!
פרטית,
הכללית!
שנמשיך לראות ישועות!