שירה דיוק, מאמנת אישית ויועצת זוגית
היינו מצפים שביום הגדול של חנוכת המשכן, דברים יזרמו הכי בטוב בין משה ואהרון, כולם מתרגשים. להפתעתנו הרבה אנו פוגשים ציוויים חוזרים של משה לאהרון. מה קרה הוא לא שמע? למה שוב ושוב משה דוחק באהרון להקריב את הקורבן? מה זה אם לא בעיית תקשורת?
מה עושים עם רגשות אשם? איך מתנהלים בחיי היומיום כשהחמצה גדולה תלויה באוויר…משה ואהרון מלמדים אותנו שיעור חשוב בתקשורת בריאה. וזה לא בסתם יום, אלא ביום הגדול’ השמיני של חנוכת המשכן, בסיס התקשורת בין הקב”ה לעם ישראל.
פרשת שמיני היא הפרשה בה עם ישראל חונך את המשכן. מקום הקשר והדיבור בין הקב”ה לעמו. ביטוי לתקשורת בין שמים וארץ. היום השמיני הוא היום המרגש על שמו נקראה הפרשה! בפסגה זו אנו עדים לבעיות תקשורת. נדב ואביהו החטיאו בהקריבם אש זרה. משה נאלץ לחזור מספר פעמים על ציוויים פשוטים לאהרון…
אם נקשיב היטב לדיבורים ולמה שקורה בין השורות נזכה לקבל כאן שיעור חשוב בתקשורת בריאה.
היום נעסוק בקצר בתקשורת שבין משה ואהרון.
וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו–וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה–תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה. ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת…ויֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קְרַב אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת-חַטָּאתְךָ וְאֶת-עֹלָתֶךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ, וּבְעַד הָעָם; וַעֲשֵׂה אֶת-קָרְבַּן הָעָם, וְכַפֵּר בַּעֲדָם, כַּאֲשֶׁר, צִוָּה ה’. ח וַיִּקְרַב אַהֲרֹן, אֶל-הַמִּזְבֵּחַ…
ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה …היינו מצפים שאהרון יעשה לפי הציווי אבל לא עושה. שוב מצווה משה “קרב אל המזבח”.. ושוב משה מצווה לאהרון “עשה את הקורבן” אבל משהו עוצר את אהרון. למה הוא לא יוצא לדרך?
רש”י – שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש, לכך נבחרת: ממה התבייש? רש”י לא מפרש את שלו אלא מתמצת את המדרש במילה קטנה. מהו המדרש עליו נשען רשי? ממה יש להתבייש ? רמב”ן מביא את המדרש:
. ויש אומרים היה אהרן רואה את המזבח כתבנית שור והיה מתירא ממנו נכנס משה אצלו אמר לו אהרן אחי לא תירא ממה שאתה מתירא הגס דעתך ובא קרב אליו לכך אמר קרב אל המזבח ויקרב אל המזבח בזריזות וטעם דבר זה כי בעבור שהיה אהרן קדוש ה’ ואין בנפשו חטא זולתי מעשה העגל היה החטא ההוא קבוע לו במחשבתו כענין שנאמר (תהלים נ”א, ה’) וחטאתי נגדי תמיד והיה נדמה לו כאילו צורת העגל שם מעכב בכפרותיו ולכך אמר לו הגס דעתך שלא יהיה שפל רוח כל כך שכבר רצה אלהים את מעשיו .
אהרון מתבונן במזבח ורוצה לכפר על עמ”י אבל דמיונו סוג של מתעתע בו והוא רואה תמונת מראה שור. שור מזכיר לו את העגל. בנפשו פנימה חטא העגל יושב שם. איך הוא יכול לבוא ולהיות סמל הכפרה כאשר הוא מחזיק בחטא העגל. אהרון לוקה כאן בעודף טהרה/ייסורי מצפון.
מה עושים עם חטאי עבר? עד כמה לסחוב בלב? להתמודד איתם? לשחרר אותם?
הגמרא במסכת יומא דף פו עב: תנו רבנן למדו חכמים עבירות שהתוודה עליהם יו”כ זה לא יתוודה יו”כ אחר. ואם שנה בהם צריך להתוודות יו”כ אחר ואם לא שנה בהם וחזר והתוודה עליהם עליו הכתוב אומר *ככלב השב על קיאו כסיל שומר בהיוולדו.
היא מספרת שכאשר בעלה מגיע הביתה מוקדם מהעבודה בימי רביעי כדי לעזור עם הילדים, היא מתרגזת נורא. מעיפה בו מבט אחד כשנכנס בדלת וכמעט מתפוצצת…מה מרגיז אני שואלת, הרי אפילו לא היית צריכה לבקש שיקדים ,הוא יודע שיש לך פלאטיס ולכן הקדים כדי לטפל בילידם ושאת תוכלי לצאת בנחת… כן היא אומרת אבל כשאני רואה אותו ככה מוקדם זה מזכיר לי את המבט שלו כשנכנס הביתה באיחור של שעתיים באותו יום רביעי לפני חודשיים…מבסוט, סגר עסקה. הוא ידע כמה חשוב לי הפלאטיס והוא אפילו לא הודיע. אפילו שדברנו על זה הרבה פעמים והוא התחרט וביקש סליחה ובאמת מגיע מאז בזמן כל יום רביעי ,זה עדיין ממש מעצבן אותי. כאילו כתוב לו המצח אותו יום רביעי .
מסבירים לנו חכמים שאם אדם חטא ועשה תשובה אל יתעסק בעבירה הזו שוב.
יש לך חטאים מהעבר מה אתה עושה איתם היום?
אם במהלך השנה האחרונה חזרת ונפלת בהם על מה שהתוודתה, צריך לקחת אחריות. אבל אם עשית תיקון ואתה לא שם אל תדבר עליהם שוב. כל התעסקות נוספת בהם היא ככלב השב על קיאו. חכמים אומרים אדם שחטא ולא חזר על החטא אבל מדבר על זה – זה כאילו עשה זאת שוב. מחייה את החטאים מחדש…
משה אומר לאהרון- אתה עדיין שם? לא! עזוב את זה. תסלק את זה מנפשך.
בעל התניא באגרת התשובה חטאתי לנגדי תמיד תשמיעיני ששון ושמחה. אדם שחטאתו נגדו תמיד הוא לא שמח. הוא קופא במקום. קשה לו לשמוח. שבוי בצער. איך אפשר להתקדם כך?
הרב צדוק מלובלין מציע להתפייס עם חטאי העבר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; הייתי שם, חטאתי יצאתי ואני שם אותם נגדי כדי לראות ולזכור שאני לא שם, שצמחתי משם ואף ישמש אזהרה לא ליפול לשם.
חז”ל מלמדים אותנו שתקשורת בריאה בין בני זוג (וגם במשפחה) לא יכולה להתקיים כאשר אנו זוכרים לעצמנו ולבן זוגנו את חטאי העבר. אם עשינו תהליך אמיתי של תיקון, האמן בכוח התשובה והמשך הלאה. מחל לעצמך, מחל לסובבים אותך והתקדמו. ומה יהיה עם החטא שהיה? אזהרה ,נזכור איפה היינו ולא רוצים לחזור לשם וכמה גדלנו מאז
השבת, זו הזדמנות טובה, לסקור את רגשות האשם/כעס, לקרא את הכותרות שכתובות לנו או לבני זוגנו על המצח, ולברר, האם תיקנו? אם התשובה היא שלילית כמובן יש לפתוח את הפצע לדבר ולתקן, אולי תרצו עזרת איש מקצוע. ואם עשיתם תשובה, תוציאו את זה מהנפש, הכירו תודה להזדמנות שקבלתם לתקן ולצמוח ותשמחו בזוגיות שהשביחה.
בהצלחה!!
*כלב שב על קיאו- בכלב כבר אכל והקיא. האוכל לא היה לו טוב, ועכשיו הוא פונה שוב לאכול ,הקאת? זה לא שייך לך! תאמין בתשובה.