ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיסי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
מה עושים כאשר מתפללים? אנחנו פותחים את הלב, מביעים רגשות לה’, משתפים חוויות עם ה’ ומבקשים עצה טובה מה’. במילים אחרות אנחנו משבחים את ה’, מודים לו או מבקשים מה’ שיעזור לנו באותו עניין עליו אנחנו מתפללים. כך גם מתחלקת למעשה תפילת יח’.
כמה נפלא כאשר אדם מתפלל בנוסח שלו בשמחה מתוך הזדהות מוחלטת לרצון ה’. הבעיה היא שלרוב קשה לנו להתרכז בתפילה – קופצות לנו מחשבות על המשפחה, עסקים, לימודים על ושל, פחדים ודאגות, תכנונים עתידיים ובקיצור די מובן למה התפילה היא עבודה לא פשוטה.
אחת הבעיות שנוצרות מתוך הקושי הזה היא שכאשר מדובר באדם שכן רוצה ומבין את החשיבות בקשר עם ה’. לאדם כזה, החוסר יכולת להתמקד בתפילה גורמת לו לחשוב על עצמו כלא ראוי בכלל לעבוד את ה’, והראיה שהוא מנסה להתפלל וה’ ירחם, איפה הוא נמצא בפועל במחשבות.
כאן חייבים ללכת לרופא הנפשות, רבי נחמן מברסלב, ולקבל עצה בריאה בכל הקשור למחשבות זרות ואיך נפטרים מהם כפי שהוא מביא מהפסוקים מפרשת נח.
“צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה מלמעלה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה” (בראשית ו טז).
ה’ אומר לנח שיקפיד לבנות בתיבה חלון שיאיר, שיהיה שיפוע בגג כדי שלא יצטברו שם מים, ושיהיו שלוש קומות בתיבה.
כך מסביר ר’ נחמן את הדברים:
“הנה ידוע שהסיטרא אחרא (כינוי לכוח שמסתיר את נוכחות ה’) מסבבת את הקדושה כמו שנאמר “סביב רשעים יתהלכון” תהילים יב ט, כי את זה לעומת זה עשה אלוקים, וכשעומד האדם להתפלל דווקא אז מגיע שטף המים הזידונים שהם המחשבות הזרות לבלבלו, והוא נשאר בחושך…”
אומר רבי נחמן יש לך מחשבות שמפריעות לך להתפלל? אשריך! סוף סוף התחלת להתפלל. זה מעין חוק, שמתפללים באמת ולא בכאילו אז יש רשות לבלבל לך את התפילה. בוודאי תשאל, למה ה’ עושה את זה. מה הוא רוצה חס ושלום את רעתי? הוא רוצה שאכשל? ובכן..
“ודע שגם בחושך הזה יש פתחים הרבה לצאת משם כי הבחירה החופשית תמיד רק ש”הכסיל בחושך הולך” קהלת ב יד. ולא יראה הפתחים. והוא שאפילו אינו יכול להתפלל בהתלהבות והתעוררות כראוי אף-על-פי-כן יכריח עצמו להתפלל על-כל-פנים באמת בפשיטות. כגון למשל כשאומר “ה’ הושיענא” יאמר באמת! היינו שירגיש שהוא באמת צריך לישועה, וכן כל דיבור ודיבור של התפילה יאמרו באמת לפי מדרגתו ועל ידי זה יזכה לראות הפתחים של בתוך החושך לצאת משם ולהתפלל כראוי”
כלל חשוב, אין חושך שה’ לא חיבר לו מתג להדלקת האור. אלא מה? שכסיל בחושך הולך ולא יודע איפה המתג. אז איך בכל זאת ידע? אומר רבינו על ידי זה שירצה באמת! את מה ירצה? לומר בפה מלא לעצמו וממילא לה’, את מה שהוא באמת חווה! בלי הסתרות וכיסויים. אומנם זה לא נעים להרגיש את הרע שבבטן כי סוף סוף צריך להתמודד עם הרע הזה אבל רבינו אומר, תוציא ואל תשאיר את זה בפנים! תאמר את מה שיש לך באמת! *לא כהתרסה ח”ו כלפי ה’ אלא כבן המשתף את אביו!*
אתה חווה קושי, דאגה, לחץ, פחד? תודה ותגיד בפה מלא! אבא אני צריך עזרה כי קשה לי! אם כך אולי כדאי לחכות עד שנרד לשפל המדרגה ואז נתפלל מכל הלב? ממש לא! לזכור, אנחנו בבחירה החופשית מבקשים קשר עם בורא עולם. השאלה היא האם אנחנו באמת רוצים קשר איתו ואם כן כמה – באמת! אנחנו רוצים קשר איתו! מי שרוצה קשר לא מחכה עד לסכנת טביעה. הוא זועק מייד.
“וזה פירוש צוהר תעשה לתיבה, כשיש מחשבות זרות המבלבלות את התפילה שהם בחינת מבול, העצה על זה לעשות צוהר לתיבה היינו – תיבת התפילה כלומר שתדבר דיבורים המאירים שיהיו נכספים להם מלמעלה… כי ” א מה ת כלנה מ למעלה” אותיות אמת. ואז “ופתח התיבה בצידה תשים”, שהתיבה של תפילה היוצאת באמת, תשים לך פתח בחושך שאתה ניצוד בה, וזה בצידה, הינו בסטרא אחרא הצד ציד ומטעה את האדם שאינו יכול לצאת מהחושך”.
ועל כן אחים יקרים, עלינו להזכיר זה לזה שהבלבולים הם האופי של העולם הזה – בזה אין בחירה. במה כן יש בחירה? במידת הכנות – והאמת שלנו ממי ואיך אנחנו מבקשים ישועה. לא לוותר, לפתוח את הפה, לא להתבייש וכן להזיל דמעה, לא לחכות רק לאותו איש מקצוע או חבר שרק אצלו אוציא את מה שמפריע לי באמת. אצל ה’ אין תור וזה לא עולה כסף. מה הוא כן מחייב? הוא מחייב שנהיה כנים כלפי עצמינו ונאמר באמת מה מציק לנו מכל הלב – וע”י אותה אמת, ה’ יושיע אותנו ברחמיו וברוב חסדיו באהבה גדולה!
אמן כן יהי רצון. שבת שלום אהובים!
ע”פ תורה ט’, קי”ב בליקוטי מוהר”ן
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”