שירה דיוק, מאמנת אישית ויועצת זוגית
בתקופת החגים אנו יוצאים מהשגרה הנוחה והבטוחה אל ימים של קניות ,בישולים, ניקיונות, אורחים, משפחה (שלי או שלך?) בניית סוכה, להספיק קצת לעבוד, ילדים, טיולים ומתי אספיק לקרוא ספר בשקט ועוד ועוד…
“קשה לשמוח כאשר כל רגע אני נאלץ לוותר או להתפשר…”
נכון, כאשר התפיסה בזוגיות היא וויתור והתפשרות, השמחה אט אט מתרחקת, כאשר אני מנסה לרצות את הבעל/האישה, אין שמחה. אלא וויתור על עצמי.
אז איך מגבשים אידאולוגיה משותפת כאשר הדעות מנוגדות?
הפעולה המעשית לכך היא תקשורת. כל צד מנסה בשיא הכנות להבין ולהרגיש את הצורך של האחר, את הדעה של השני. “זה מענין אותי ,מסקרן אותי להבין מה את צריכה/מה משמח אותך..” לא מדובר בהסכמה! אלא בצלילה אל תוך עולמו של השני. נתינת כבוד לדברי האחר. כך נרקמת אחדות. נבנה קשר פלאי חדש וקדוש.
אם בת זוגתי רוצה מים חמים ואני רוצה מים קרים, פתרון של פשרה- להביא מים פושרים לא משרת אף צד, אף אחד לא רצה מים פושרים. מים פושרים אינו פתרון!
צריך להיפרד מהמחשבה שאני צריך לשכנע, או להיכנע כי אם אחשוב שבסוף אצטרך לעשות משהו בעל כורחי- לא אצליח להקשיב באמת לדברי השני. אם דברי השני הם בניגוד לדעתי , עדיין אפשר לשמוע ולכבד את דבריו. הרי בחרתי בבן/ת זוג ברמה שלי והוא לא מדבר שטויות.. מכבדים את השונות. אנחנו לא מציעים פתרון אלא חיבור.
להתייחס לקונפליקט כאילו יש מנצחים או מפסידים /פעם אני מנצח פעם היא.. המפסיד הראשי זה הזוגיות שלכם. זוגיות שבה אחד מבני הזוג מוותר על הצרכים שלו או נמחק מרוב פשרות וויתורים- שנינו מפסידים. כל אחד מבני הזוג מביא את אישיותו המיוחד לזוגיות. המטרה היא להינות מהיתרונות שיש לכל אחד מבני הזוג להביא לזוגיות.
להגיע לזוגיות עם תפיסה שאני אוהב/ת את בן/ת זוגת/י ואני רוצה לשמח אותו/ה ויחד אנו רוצים לבנות בית של אהבה ושמחה דורשת מכל אחד להפסיק לדאוג לצרכיו האישיים אלא לצרכים של השני. וכך כל צד יודע שצרכיו ימולאו. מה יותר משמח מזה?!
בברכת חג שמח ונהדר לכל בית ישראל!
שירה דיוק
מאמנת אישית ויועצת זוגית
0507803636