“והיה כי תבוא אל הארץ…ולקחת מראשית כל פרי האדמה…” (דברים, כ”ו, א’-ב’)

הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים

הפרשה פותחת במצוות הבאת ביכורים לבית המקדש ובהמשך אנחנו קוראים על דין ביעור מעשרות, כלומר אם אדם השהה מעשרות, הוא חייב בשנה השלישית לבער אותם ולהעבירם ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה.

ישנו שפע בעולם וכשהשפע מגיע אלינו אנחנו מצווים לתת ממנו הלאה. העולם מלא בשפע של בריאות, שפע של חכמה, שפע של טוב, שפע של יבול וכו’. התורה מלמדת אותנו לתת כדי לקבל. לפתוח את הלב, היד והכיס, בלי לחשוש ממחסור. אני גדלתי על סיפורי צדיקים רבים שמספרים על אנשים קשי יום, עניים שלא היה להם מספיק עבור משפחתם ועדין נתנו מהמעט שהיה להם. הסיפורים לרוב הסתיימו בכך שהצדיק שנתן משלו, קיבל כפל כפליים. תודעת השפע הוא מושג שמדברים עליו הרבה בהקשר כלכלי ורוחני. אנחנו צריכים לחיות במחשבה שכלום לא חסר בעולם וכדי שהשפע יגיע אלינו, אנחנו צריכים להכין את עצמנו לקבל אותו. אני חושבת שמצוות הביכורים, המעשר וכמובן מצוות הצדקה, באים לעזור לנו להכין את עצמנו לקבלת שפע. אנחנו מחויבים קודם כל לתת, לפני שאנחנו צורכים בעצמנו את היבול, או את הכסף שהרווחנו בעבודה. לא לתת ממה שנשאר, אלא לתת מלכתחילה.

כיצד מעבירים לילדים תודעת השפע?
כיצד מונעים מהם מלחיות בתחושת חיסרון?
אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו בהרגשה שלא חסר כלום ולא חלילה בהרגשה שחסר להם משהו. לפעמים זה נובע מכך שאנחנו גדלנו בתחושת חיסרון. תחושת החיסרון לא תוביל לחסכנות, בדרך כלל ההפך הוא הנכון. תודעת שפע היא לא תודעת “מגיע לי” או אקבל כל מה מה שאני רוצה. תודעת שפע נגזרת מהידיעה שלי שאני משפיע, ואני לא צריך לחכות או לקבל אישור מאף אחד כדי לגלות את ההשפעה הזאת. ככל שנקדים להעביר לילדים את תודעת השפע, נחסוך עבורם קרבות פנימיים ומאבקי נפש.

רבים מאתנו גדלו עם חוסר מודעות לנושא ורבים מאתנו מעבירים אמונות מגבילות לילדנו, שפוגעות ביכולות שלהם לשמש ככלי ראוי לקבלת השפע באופן טבעי. אנחנו מעבירים מסרים מסוימים לילדים בגלל שאנחנו גדלנו על המסרים האלה ולכן הדבר הראשון שהורה צריך לעשות על מנת שהילדים שלו יחיו בתודעת שפע, הוא להיות מודע למקום שהנושא הזה תופס אצלו ולהיות מוכן לטפל באמונות מגבילות שנבנו אצלו במהלך השנים, בנוגע לשפע ומחסור. כעת אציין מספר נקודות שניתן לשים לב אליהם ולחזק אותם, בכדי לסייע לילדים לבנות תודעת שפע שתוביל לדימוי עצמי טוב, ביטחון עצמי גבוה, אמונה ביכולות, מוטיבציה להגשים חלומות, רצון להציב מטרות גם אם הן נראות בלתי אפשריות למימוש וכמובן היכולת להרוויח, לחסוך ולהשקיע בצורה נבונה:

• גבולות וכללים תמיד יהיו מלווים בהסבר ולא הטלת הגבלה כי “ככה זה”
• לתת לילד לחלום ולספר את חלומותיו, גם אם לדעתנו הם לא יתממשו. לא להציב תקרת זכוכית.
• להרחיב אפשרויות בחירה לגבי פעילות ותחביבים בשעות הפנאי.
• לצמצם ביקורת על הילדים. לנסות להעצים טוב ובכך הם בעצמם יבינו מה פחות טוב.
• חיזוקים חיוביים
• להתמקד במה יש ופחות במה אין
• אין מושלמות לגבי תוצאות, אלא שאיפה לתת מעצמי כמה שיותר בתהליך ובדרך
• הכרה והעצמה של ההצלחות, גם אם בעינינו הם לא חשובות.
• להיזהר מהשוואה בין ילדים.

כל נקודה שהעליתי מצדיקה שיעור שלם, אבל המסר העיקרי הוא לגדל ילדים שיראו קודם כל את הטוב בעצמם ובאחרים וזה יקרה רק אם אנחנו נראה את הטוב שבהם ונשקף להם את הטוב שאנחנו רואים באחרים. הסתכלות כזו היא הבסיס לחינוך פיננסי והבנה של כסף לא כאידיאל לצבירה, אלא כאמצעי למימוש עצמי ולתרומה לכלל, מתוך תודעת שפע אמיתית, כלומר מתוך היכולת שלנו קודם כל לתת, עוד לפני שאנחנו מבינים מה וכמה קיבלנו. הכוונה היא לא רק בכסף ובחומר, אלא גם לתת מילה טובה, אהבה, כבוד, תשומת לב וכד’, מתוך השפע ולא מתוך החיסרון.

בתפילה לשפע של שלווה, ביטחון וחיים טובים בעולם.