הרב שלומי פולמן, מאמן אישי, יועץ זוגי ומיני
“ותקרבנה בנות צלופחד… ותעמודנה לפני משה…”
מה בציפייה/ בקשה של בנות צלופחד גרם להיענות החיובית של האלוקים?
לצפות נשמע לנו דבר חיובי. נשמע כמו ערגה, ריגוש שמשהו טוב יקרה. אך במבט נוסף, נראה כי צפייה בכלל, ובפרט אם היא לא מתממשת, היא הרת אסון. ניקח לדוגמה ציפיות מבן הזוג, ציפיות לא ריאליות, אובייקטיביות או סובייקטיביות מכניסות למסגרת הנישואין חוקיות נוקשה המלווה בפאסיביות, צפייה למימושם ותסכול ואכזבה כאשר הן לא מתממשות. אנרגיה שלילית זו, שנמשכת לאורך זמן, יכולה להידרדר למירמור, לביקורתיות ולכעס, עם מריבות על דברים שוליים וקטנים. אם כך, מה הפתרון? האם נוותר מראש על החלומות והציפיות מבן הזוג והזוגיות בכלל? והתשובה לכך היא ברור שלא. אז מה כן?
ראשית, נברר לעצמנו מה הן ציפיות ריאליות ומה מהן לא, וזאת בהתחשב במירב הגורמים האפשריים: אני, בן הזוג, היחסים והשיח שבינינו, הנורמות החברתיות המקובלות וכדומה. שנית נשנה את השיח הפנימי שלנו מצפיה לרצון. כאשר אני רוצה משהו, אני הופך לאקטיבי על מנת לממשו, אני מבטא את הצורך שלי באופן חד וברור. ישנה בי מודעות פנימית כי לא כל רצון חייב להיענות. רצון הוא גם סוג של בקשה! ולא כל בקשה יכולה להתממש. אנרגיה של רצונות ובקשות יוצרת קרבה ושותפות, וממילא מפתחת את האהבה, לעומת זאת, אנרגיה של ציפיות יוצרת אשליה וריחוק.