הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים
“פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם…” (במדבר כ”ה, י”א).
פנחס לא היה מסוגל לקבל מעשה אסור ומתוך קנאתו לה’ הוא הרג את החוטאים. בתחום החינוך יש כל כך הרבה פעמים בהם אנחנו, המחנכים, לא מסוגלים לסבול ולקבל התנהגות של ילדים. התגובות שלנו עשויות להיות שונות ומגוונות, בהתאם למעשה שהכעיס אותנו. התגובות שלנו לפעמים תואמות את המעשה ולפעמים התגובה שלנו מחמירה מדי, או להפך, מקילה מדי ביחס למקרה.
אריה טבעון, פסיכולוג קליני טבע את המושג “הסמכות השלמה”, שמדבר על תגובות שונות מול התנהגויות של ילדים, כאשר הוא מדגיש ואומר שכדי להיות דמות סמכותית מול ילדים, עלינו לאמץ מגוון התנהגויות הכלולות כולן במושג הסמכות, אך באות לידי ביטוי בתגובות שונות לחלוטין. הסמכות השלמה מורכבת מארבעה אשכולות: אשכול הלב, אשכול הינשוף, אשכול הפיל ואשכול השור.
אשכול הלב הוא האנושי ביותר, ומדבר על יצירת קירבה ויכולת אמפתיה. הורה שמתנהג בדרך זו יוצר קירבה, ונתפס כדמות שמשקיעה בך ורוצה את טובתך. אך כידוע, הלב לעולם אינו שלם, יש בו חריצים. טבעון מסביר שלב שלם הוא מצב שבו ההורה עסוק יותר מדי בהיותו הורה מושלם, ולא משאיר את האפשרות לילד שלו להיות אחר ממה שהיה רוצה. הורה שעסוק בעצמו ובמושלמותו כהורה, לא נותן אפשרות למצבים שאינם מושלמים ולכן גם לא נותן לילד מרווח למצוא בעצמו את הדרך לבניית העצמי שלו. רבים מאתנו, בלי להתכוון, מקלקלים את החוויה הראשונית הזאת של קירבה. הדבר אופייני למודלים התנהגותיים בהם “נותנים חיזוקים חיוביים” במקום לתת התייחסות אמיתית. בטווח הרחוק הנזק הערכי הינו עצום.
אשכול הינשוף מייצג ידע חיצוני של העולם. ההורים הינם מתווכי משמעות לילד, הם מתרגמים ידע ומקני ידע מסוגים שונים. אשכול הינשוף בא להקנות כיוון וערכיות לעולם, בונה מוטיבציה נותן חזון. בעידן הנוכחי יש תחושה יסודית של אובדן דרך וכיוון, כאשר הורים מבלבלים בין מידע, לחוכמת חיים ונורמות. ההורים אינם מדברים או מבטאים את עצמם על יד הילדים כמו פעם ואז נוצר חלל שמתמלא על ידי המדיה האלקטרונית.
אשכול הפיל מייצג את החיה שאינה צריכה דרך סלולה, אלא מפלסת אותה בעצמה. לכל הורה או מחנך חשוב שיהיו את התכונות האלו – שיהיה ממוקד מטרה, שיצליח להוציא אותה מהכוח אל הפועל ויישאר על הקרקע. חשוב שיידע לשמור על קביעות, ויקפיד על אסרטיביות. זה הבסיס לבניית הסמכות המתייחס לסדר היום ויצירת הרגלים קבועים אצל הילד, להובלה במקומות שצריך מיקוד תוצאות מעשיות ותרגולות שבונות בטחון עצמי ותחושת יכולת. הוא שייך לאינטליגנציה המעשית שלנו.
האשכול הרביעי הוא אשכול השור המייצג את הסמכות הישנה: מרות והיררכיות. השור עובר מהר מאוד ממצב של רגיעה למצב של התקפה. לשיטתו של טבעון, כל אחד מאיתנו מצוייד במנגנונים שעלולים “לגנוב לנו את הרגשות ולהוריד אותנו מהפסים- ולהפוך לשור הבר”. שור הבר או השור הזועם שמתבטא במצב של אובדן שליטה הורית מצב שכל אחד מאיתנו מועד לו ונחשף אליו. השור הוא דמות שאין לה דיאלוג עם הילד. ‘אנחנו קובעים וזהו זה’, בצורה פיקודית והיררכית. סוג כזה של חשיבה היא חשובה בשעות חירום ובעייתית מבחינה אנושית ליום יום. היא אולי משיגה צייתנות מיידית של הילד אבל אם ממשיכים בדרך הזו ביום יום, בטווח הארוך היא אינה בונה בסיס של בטחון בעולם ובעצמי אלא מייצרת עולם שחור לבן. חשוב לזכור שלשור יש גם צד חיובי, של ריסון הגנה וסימון גבולות.
לפי מודל הסמכות השלמה, אנחנו לומדים להבחין בין האשכולות השונים ולהשתמש בכל סגנון של סמכות בהתאם להתנהגות של הילד. חשוב לבנות את הקשר באמצעות הלב ולחבר תמיד את הילד אלינו, כך שירצה להקשיב, ללמוד ולהיות מובל על ידנו. במקביל, נלמד ונסביר דברים בסבלנות, גם כאשר ההתנהגות לא רצויה ונעזור לילד ללמוד באמצעות משימות, הצבת מטרות ודרכים לביצוע. אשכול השור יתעורר ויזעם במקרי קיצון, בהם הילד מסכן את עצמו או את הסביבה, אבל אסור שהשור יהיה דרך חיים ואסור לערב אותו עם מצבים שדורשים בניה של לב. לא כל חציית גבול היא חציית קו אדום ולא נגיב כלפי כל חציית גבול באותו האופן. הורים צריכים להיות מסוגלים לבטא כעס בצורה מכובדת ולהכין את הילד לעולם שיש בו כעסים וביקורת, שהרי עם מי צריך הילד ללמוד על העולם אם לא ממי שקרוב אוהב אותו ולא עוזב אותו.
הסמכות השלמה מחברת בתפקודה את כל ארבעת האשכולות בקשר מתמשך, למרות שמדובר בחלקים מנוגדים וכך אנו בונים דמות סמכותית, רב ממדית ובעלת גמישות תפקודית גבוהה. הורים צריכים ללמוד להביע כעס ומורת רוח כשצריך בצורה ברורה מבלי שיגידו בו זמנית בהתנצלות שזה “כעס מאהבה”. רגעי הלב -הקירבה והאהבה יבואו בצורה נקייה בזמן אחר, בזמן שאנחנו מחוברים למצב זה.