ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
כשאנחנו חושבים על גיל ההתבגרות
אנחנו ישר מתמלאים בהמון פחד וחרדה ותחושות שליליות
ובצדק, כי כל הזמן מפחידים אותנו בכל מה שקשור לגיל הזה
אומרים לנו שגיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט
מכינים אותנו לכך שבגיל הזה הילד המתוק והחמוד שלנו פתאום לובש את פני המפלצת שלו.
וזה מפחיד אותנו מאוד וגורם לנו להיות הורים מפוחדים חוששים מאי פעם
ואז נשאלות השאלות:
איך עוברים את גיל ההתבגרות בשלום?
איך מתמודדים?
איך שורדים?
מה עושים?
אנחנו מרגישים אבודים נוכח המידע המפחיד ויחסי הציבור הגרועים בלשון המעטה שעוטפים את גיל ההתבגרות.
כך שאם הרגשנו חוסר ביטחון בהורות שלנו עד גיל ההתבגרות, בגיל הזה חוסר הביטחון והפחד מסלימים ומקבלים נפח יותר גדול.
מה שגורם לנו להיות משותקים לגמרי. וכשאנחנו הורים משותקים אנחנו לא מתפקדים.
כי כשאנחנו אבודים, כולם אבודים מאחר וההורים הם המצפן של הבית וברגע שהמצפן לא מתפקד, כולם אבודים
זה לא סתם שהבעיות בגיל ההתבגרות בווליום יותר גבוה זה פועל יוצא של חוסר הביטחון הטוטאלי שאנחנו חשים
הפחד והחוסר ביטחון שמשתקים אותנו מביאים אנחנו למצב שאנחנו בכלל לא חושבים שאנחנו יכולים לדרוש משהו מהמתבגרים היקרים שבביתנו כי הם חווים תקופה קשה של שינויים פיזיולוגים ונפשיים.
וכשאנחנו מתכוננים לזה ומכינים את עצמנו למלחמה המתבגר שלנו מבין שהוא גם צריך להתכונן למלחמה ומכין את התותח הכי גדול שלו… הרצון שלו.
המתבגר מגיב לחששות והפחדים שלנו ונותן להם תוקף וזה עוד יותר מערער אותנו
איך יוצאים מזה?
יש שאלה אחת שלא נשאלת אף פעם והיא: האם גיל ההתבגרות חייב להיות ככה כפי שמתואר ביחסי הציבור הלא טובים שלו?
הדרך היחידה לצאת מזה היא למגר את הפחד הגדול, ולא לתת לו להשפיע עלינו כדי לשמור על התפקוד התקין של המצפן של הבית (שלנו ההורים)
צריך להתחיל להסתכל בעיניים פקוחות על המידע ברשת. להתחיל לשים סימני שאלה על כל סימני הקריאה על כל מה שמקובל לחשוב ולהאמין שצריך להיות בגיל הזה
זה לא חייב להיות ככה למרות כל מה שמספרים לנו
איך בדיוק אנחנו יכולים לחזק את עצמנו נוכח הבהלה?
הרב ארז משה דורון בספרו אבק לזהב ע”מ 189 כותב: “…למרות שלפעמים אנחנו חשים את ההיפך הגמור, האמת היא שאם ה’ נתן דווקא לנו את הילדים (מתבגרים) האלה, סימן שאנחנו ורק אנחנו נועדנו ומסוגלים להיות ההורים שלהם ולא אף אחד אחר בעולם. זו לא טעות ולא שגיאה אלוקית ולא התעלות שמימית. זה הדבר הכי מדויק בעולם והוא מלמד עד כמה השם נותן בנו אמון שהפקיד בידנו את הנשמות שלו. ומתוך כך אנחנו צריכים לעשות אזמרה על עצמנו, שאנחנו יכולים ומסוגלים להיות ההורים של הילדים שלנו. לא לחלום על ילדים אחרים…
אם הקב”ה סמך עלינו אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו ולא לפחד ממה שנקרא גיל ההתבגרות
האמונה בהקב”ה ובעצמנו יכולה לעזור לנו לצאת מהשיתוק ברגע שנצא מהשיתוק יהיה לנו שיקול דעת, כיוון, נוכל לדעת מה לעשות והמצפן הפנימי שלנו יעבוד
לכן אסור לנו ליפול למלכודת הזו שנקראת גיל ההתבגרות.