שירה דיוק, מאמנת אישית ויועצת זוגית
“ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים… ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות”.
בא ואגלה לך את סוד הכרובים. לקח לי כמה אלפי שנים לגלות רז זה. שנים על גבי שנים שאני מוצב על מכסה ארון העדות, מסוכך עליו בכנפיי ופניי אל אחי. היו שחשבו שהסוד הוא בכנפיים הפרוסות, יש שחשבו שהסוד טמון בשאלה מהם כרובים? – דמויות מלאכים, פרצופי תינוקות או אדם, או עופות גדולים. אלפי שנים אני מחובר לארון מקצה מזה אל מול כרוב שמחובר מקצה מזה… ונראה לי שגיליתי את הסוד.
הסוד הוא להיות פנים אל מול פנים, פניי אל מול אחי ופניו כלפי. אני רואה אותו והוא רואה אותי. פה אל פה אני מדבר אליו והוא מדבר אליי. אוזן מול אוזן אני מקשיב לו – והוא מקשיב לי. אני תמונת מראה שלו ואני רואה בו את בבואתי. בכנפיי אני נסמך עליו אבל באותה מידה גם משען בשבילו. אני פה בשבילו ויודע שהוא שם בשבילי. להיות רואה ונראה, מקשיב ונשמע, להיות קיים גם עבור אחר ולדעת שאותו אחר מתקיים גם בשבילך – זה הסוד. האמת שאת הסוד הזה גילה אלוקים לעולם בבריאתו: “לא טוב היות האדם לבדו – אעשה לו עזר כנגדו”. וכשם שלא טוב היות האדם לבדו – כך טובים השניים מן האחד כשהם עומדים זה מול זה… כך נברא עולם.
חיבור כזה בין אדם לאדם ובפרט בין איש לאישה הוא סוד החיים. בין שניהם נרקמים דברים שכל אחד מהם לבדו לא יכול היה לברוא. בין שניהם נוצרים חיים. בחיבור בין בעל ואשתו נוצרים ילדים. בחיבור בין אדם לחברו נוצר מרחב קיומי. ובמקרה שלי, בין שנינו הכרובים נשמעים דברי אלוהים חיים.
יש עוד אחד שגילה את הסוד הזה – אלישע הנביא. כשבא להחיות את בן האשה השונמית הוא נכנס לחדר שם פיו על פיו של התינוק ועיניו מול עיניו, היו אז שניהם: האדם והתינוק פניהם איש אל אחיו וכך נוצרו חיים, והתינוק קם לתחייה.
שימו לב שהמקום המקודש ביותר, מעל ארון הברית, בקודש הקודשים, בתוככי המשכן, שמוקף במחנה בני לוי ומחנה ישראל – המקום שממנו נשמע דבר אלוקים לאדם, הוא החיבור הזה בין שני כרובים, שפשוט עומדים זה מול זה ופניהם איש אל אחיו.
הדבר המהותי אותו למדתי מהכרובים הוא תקשורת בריאה. זוגיות עולה על שרטון ושוקעת עמוק כאשר בני הזוג מאבדים את התקשורת ביניהם. הנה מספר דוגמאות להתנהגויות המקלקלים תקשורת וגורמים לנו לחיות בזוגיות עלובה ובתחושה של חוסר שמחה..
” בעלי התעצבן שלא מילאתי מטלה חשובה בבית והוא לא מדבר איתי מיום שלישי. הוא ברוגז..” דברת איתו? התנצלת? “אי אפשר לדבר איתו.. הוא עצבני”…
“אני מצפה שאשתי תראה כמה אני עייף ומותש בסוף יום עובדה ולא תתחיל להעביר ביקורת על כך שהשארתי כביסה במקלחת, או נעליים בסלון..”
“החלטתי לא לספר לבעלי כמה קשה לי בהתמודדות הכלכלית כדי לא להחליש אותו עוד יותר בזמן שהוא מובטל” – בעלך מספיק בוגר וחזק ויוכל להחזיק גם את הקושי שלך. ההגנה עליו מחלישה אותו ואת הזוגיות שלכם..
אם את/ה רוצים להיות שמחים בזוגיות, קחו אחריות על התקשורת בינכם !!
אז הנה כמה כללים לתקשורת בריאה ומשמחת:
- לא להתעלם מבן/ת הזוג כשנפגעתי, ברוגז זה אסון לזוגיות. ביכולתכם לבחור להסגר, להיאטם, להתקרבן ולא לדבר ולהיות בעצבות עד שתאכל/י את עצמך מבפנים ואז העסק יתפוצץ לא כ”כ טוב.. במקום זאת, שתפו את השני במה שמפריע/פוגע. אתם חזקים ואוהבים, תשוחחו על זה בצורה מכבדת. תתקשרו את עצמכם. תתרגלו לדבר על הכל גם כשקשה לכם, זה יעשה נפלאות לזוגיות.
- לא לצפות שבן/ת הזוג יוכל לקרא את מחשבותיי ולנחש את מצב רוחי או מה היה לי היום.. הוא/ היא לא יוכלו לדעת מה אני חושב/ת צריכ/ה או מרגיש/ה . אם לא התחתנתי עם אדם בעל מתנה ייחודית של קריאת מחשבות, אז רוב הסיכויים שבן/ת הזוג לא ידע את מחשבותיי ואז אני הופך/ת לאדם שקשה מאד לרצות, כי הוא/היא לא יודעים מה ישמח אותי ואני לא מגלה.. משחק קצת הזוי, לא? האם טוב לי במשחק הזה? צרכיי לא מקבלים מענה וזה גורם לי כאב… פשוט שתפו!
- המחשבה שלהיות פגיע/ה זה חולשה- טעות ביסודה. רק שיתוף כנה ואמיתי במקומות הכי פגיעים וחלשים שלנו יבנו זוגיות איתנה!