הדשא של החברה

שרית אסולין, מנחת סדנאות ומאמנת אישית בשילוב קלפים השלכתיים

חגית הגיעה לפגישה השבועית שלנו נסערת. בסעודת השבת התארחו אצלם השכנים החדשים. אפרת, השכנה החדשה למדה איתה במכללה לפני 15 שנה. אפרת נראתה לחגית פסגת חלומותיה, מטופחת, שופעת ביטחון עצמי, הילדים שלה נסיכים אחד, אחד שקטים ומנומסים, והקינוח שהביאה… פשוט הורס.
“את מבינה לשתינו היתה אותה נקודת מוצא, הרי סיימנו יחד את הלימודים. היא ישר מצאה עבודה בבית ספר נחשב, עם השנים התקדמה והיום היא סגנית בבית הספר שבו היא מלמדת. ואני? לאן הגעתי? מחוסרת עבודה כבר שנים טובות.
ובעלה… היית צריכה לראות באיזו הערצה הסתכל עליה כשפיה הפיק דברי חוכמה, כל הזמן החמיא לה… בכלל הוא החמיא לכולם, על דבר תורה, על השולחן הערוך בטוב טעם, על האוכל, נראה שהוא אחד שיודע להחמיא. ואיך שהוא עזר לה עם הילדים פשוט לקנא…
בכלל הם נראים זוג מושלם, כל הסעודה רק הגניבו מבטים וחיוכים אחד לשני. ואני… הלב שלי נחמץ בכול פעם שהסתכלתי על בעלי… צנון יותר חייכן ממנו ומחמאות הוא לא מכיר מושג כזה…
הרגשתי לידה כל-כך קטנה, כל-כך לא שווה. זהו, יותר אני לא מזמינה אותם, לא רוצה לפגוש אותה אפילו לא בחדר מדרגות. המפגש הזה גמר אותי טוטאלית.”
—-
קנאה היא רגש טבעי המתעורר בנו כאשר אנו חשים מחסור פיזי, שכלי או רוחני או כשאנו פוגשים בכל יתרון יחסי אחר שיש אצל הזולת וגם אנו חושקים בו. מקור הקנאה בדרך כלל בהרגשת מחסור שלנו או חוסר שביעות רצון אצלנו. חגית איננה שבעת רצון מעצמה וממערכת היחסית הזוגית שלה ולכן הכל נראה לה מושלם אצל אפרת ויותר מכך היא מתקנאת בה.
הקנאה כשלעצמה אינה רעה שהרי ידוע שהשאלה היא איך היא באה לידי ביטוי במחשבה, בדיבור ובמעשה שלנו.
כאשר אנו חשים קנאה עזה כלפי אדם, קשה לנו לתחזק איתו מערכת יחסים טובה. יותר מזה, במקרים חמורים קנאה גם עלולה להוביל לתחושות נוספות כמו כעס, שנאה ולעיתים אף לפגיעה פיזית ממשית. על שנאה כזו נאמר ‘רקב עצמות שנאה’, כלומר שמי שמקנא עצמותיו מתפוררות. זאת משום שבאופן הזה, כשאדם רוצה את מה שיש לחברו, בעצם הוא מאבד את עצמיותו, מאבד את עצמו – את עצם מהותו.
אולם אם הקנאה תדחוף את האדם להשקיע ולהתאמץ יותר כדי להגיע לדבר אותו הוא חושק, זו יכולה להיות ברכה גדולה בבחינת ‘קנאת סופרים תרבה חכמה’.
אז איך להפסיק לקנא או יותר להשתמש בקנאה כמנוף להתקדמות?
חשוב להבין שקנאה, כמו כל רגש אחר, אינה דבר שקורה לנו, אלא משהו שאנו מייצרים על ידי תהליכי חשיבה פנימיים, וכאשר נבין את המנגנון שמייצר אותה נוכל לשלוט בה. עלינו להבין מתי ובמה אנו מקנאים?
הקנאה מתחרשת כאשר אנו פוגשים במישהו שיש לו יתרון עלינו, יתרון כזה שאנו בעצמינו חושקים בו. זו יכול להיות מיומנות או תכונה שאנחנו רוצים שתהיה לנו, או הישג, רכוש או מעמד שיש לו ואנו כמהים אליו בעצמינו, שם מסתתר פוטנציאל לקנאה.
בנוסף, מסתבר שלרוב נפנה את הקנאה כלפי אנשים שאנו מחשיבים כשווים לנו. האנשים איתם אנו חשים בתחרות (באופן לא מודע) ורוצים להרגיש שאנו משתווים אליהם ואולי אף מוצלחים מהם. כשנזהה נקודות אלו נוכל לתעל את הקנאה ולהשתמש בה כמצפן פנימי מדויק שעוזר להכווין אותנו אל עבר הדברים אליהם אנו משתוקקים בסתר ליבנו.
נחזור לחגית ואפרת. אין ספק שחגית חושבת שאפרת והיא שוות הרי הן באות מרקע דומה ועברו מסלול חיים דומה פחות או יותר. חגית היתה שמחה להרגיש מוצלחת ומוכשרת, היא כמהה לזוגיות אוהבת ומפרגנת, להרגיש מוערכת ומוחמאת ע”י בעלה, בטח בפני האורחים שלה. זו נקודת החוסר שלה שמשתקפת בזוגיות של אפרת ולכן קנאתה מתעוררת.
הרגשת התסכול וחוסר המימוש של חגית גרמה לה, להשוות את עצמה למי שנראתה בעינה כמוצלחת ממנה. השוואה שרק מולידה מחול שדים של מחשבות שמחלישות, ומגבירות את התסכול ומורידות עוד יותר את ביטחונה העצמי שממילא ירוד.
כשחגית הבינה את שורש הקנאה שאלתי אותה האם יש משהו שהיא יכולה לעשות כדי להגיע לזוגיות הנחשקת? היא ענתה בקול רפה שכנראה שכן וכשאלתי מה היא יכולה לעשות על מנת למנף את הקנאה להתקדמות ושיפור הזוגיות שלה? ענת בהחלטיות “אין לי מושג!”
זה הזמן לפנות לעזרת הקלפים!
הפעם בחרתי לאתגר אותה בקלפים סמויים ולחדד את השאלה באמצעות קלף שאלה. השאלה שנבחרה באקראי היתה: “על מה הגיע הזמן לוותר?”
חגית חשבה לרגע ואמרה “זה ברור, אני יכולה בהחלט על ההשוואות לאחרים.”
“ומה עוד?” שאלתי
“מתחושת המסכנות והקורבנות” הפתיעה אותי “בסך הכול בעלי אינו גרוע כל כך. נראה לי שלמרות הכול לא הייתי מחליפה אותו עם בעלה של אפרת. מוטי שלי נראה הרבה יותר טוב ממנו למשל” אמרה בחיוך.
ואז שלפנו באקראי מתוך הערכה קלף מילה: “הכול אפשרי”
“וואוו, אם לא אשווה את עצמי לאף אחת ואפסיק להרגיש מסכנה, אוכל לראות את הדברים הטובים, גם בזוגיות וגם במוטי וגם בעצמי…”
אחרי שראינו מה עוד אפשרי עבורה בחרה חגית גם בקלף תמונה “בחור שמציץ על העולם מבין האצבעות שלו” כך תארה את הקלף “מדהים! לגמרי סוגר לי את הפינה ומחזיר את הכדור אלי. הבנתי בתהליך הזה של כל מה שאני מצפה שבעלי יעשה עבורי יכול וצריך להתחיל בי עצמי, וגם להפסיק להשוות למה שקורה אצל אחרים כי אני רואה רק חלק מהתמונה, כמו הבחור הזה שלא רואה הכול”.