פרשת מקץ – “להתפלל כמו ילדים קטנים!”

ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”

יש מצבים בחיים בו אנחנו משתוקקים לאיזה “חיבוק” חם ואוהב מהקב”ה, כזה חיבוק שיתן כוח להתמודד עם אתגרי החיים שעומדים לפנינו. זוהי הרגשה כל כך טבעית וראויה, משהו שמזכיר קשר בין ילד קטן שאוהב וסומך על אביו.

לכל אחד יש התיק המאתגר שנתפר במיוחד בשבילו. אותם אתגרים בראיה חיצונית עוצרים לנו את שטף החיים, מסיטים אותנו מהמטרות שהצבנו וממקדים אותנו בניסיון למצוא פתרון מהיר לאותה בעיה, שממש לא ביקשנו שתהיה חלק מהחיים שלנו.

איך אומרים, הבעיות לא נגמרות אלא מתחלפות. הביטוי “ילדים קטנים בעיות קטנות, ילדים גדולים בעיות גדולות” תקף גם לילדים הקטנים שבתוכנו. ידוע על פי תורת הנפש שלכל אדם יש את הילד הקטן שמלווה אותו במשך החיים. אותו ילד שהיה פעם, עם הרצונות והכוחות התוססים, הסקרנות שלא נגמרת, הרגשות החזקים, תמימות מתוקה וחיפוש מתמיד אחרי אישורים מדמות סמכותית.

כן, הילד שבנו לא עוזב אף פעם. הוא משדר בתת מודע כל הזמן. הוא אומר את מה שהוא חושב ומרגיש רק שאנחנו, בלבוש של המבוגר, מתרגמים את הדיבור שלו בכלים בוגרים עם איפוק וקריאה מתמדת לסדר.

הצד החיובי שזה שומר אותנו אחראים ולא נוטים אחרי כל דרישה קטנונית של הילד. מצד שני, אנחנו הופכים להיות בוגרים מדי ואז אנחנו משתיקים את הרצונות הטובים שהילד שבנו מבטא, כגון הרצון –  להתחדש, לא לקבל את הקיים כמובן מאליו, להתרענן מכוחות ההרגל, לצחוק מדברים קטנים – להיות קצת שובבים ברמה שתגרום לקחת את הניסיונות שלנו בחיים יותר בקלות..

ומה הקשר בין רבי נחמן לילדים?

רבי נחמן נפטר בסוף שנות השלושים שלו. למרות גילו הצעיר הוא זכה למדרגות רוחניות עצומות. בספריו התורניים ובפרט בסיפורי המעשיות שכתב, הוא מביא הרבה פעמים את הכוחות המיוחדים והטהורים שקיימים בילדים. אחד מהכוחות האלה הוא ההתמדה העיקשת לבקש דבר שמשמח אותם, כגון ממתק, משחק, הליכה לחברים וכיו”ב. למשל, הם יחזרו על בקשה חשובה שנראית להם אם צריך גם 10 פעמים מבלי להרגיש ששמעו כבר 9 פעמים את המילה לא! משהו מעין זה כותב רבי נחמן על נושא התפילה בהקשר לפרשה שלנו. אך הבה קודם נלמד על הנעשה בפרשה.

המצב: יוסף לאחר שפתר את חלום פרעה הופך להיות משנה למלך מצרים. הרעב שמגיע לכנען, גורם לאחי יוסף לרדת למצרים לקנות אוכל. יוסף שמזהה את אחיו גורם להם תהליך מעניין מאוד של חזרה בתשובה על ידי שמאשימם בריגול. מכיוון שהרעב כבד ושמעון נשאר כבן ערובה אצל משנה למלך מצרים, בלית ברירה יעקוב שולח את בנימין  – בנו חביבו עם יהודה לא לפני שהוא מברך את השיירה בברכה מיוחדת: ” וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי”. אכן יש כאן ברכה מיוחדת במינה!

אומר יעקוב אבינו לאחים, ע”פ רש”י ד”ה “וא-ל ש-די”, בני! לאחר כל השתדלותכם, שזה אומר לקיחת בנימין ומתנה מזמרת הארץ לשליט מצרים – מעכשיו אנכם צריכים לעשות עוד השתדלות, אלא להתפלל לה’ שיצליח דרככם ועל כן הריני מתפלל עליכם! על מה התפלל? שא-ל ש-די ירחם עליכם, כי אם הוא ירחם עליכם, מיד תבוא ישועתו!

מדהים! ראו איזו ברכה, יעקוב שלא מעוניין כלל וכלל לשלוח את בנימין, עושה מצידו השתדלות ומוסר את בנימין לידי ההשגחה האלוקית. לאחר שהוא מבין שמכאן ואילך אין לו עוד מה לעשות, הוא מפעיל את מידת הרחמים עם הבנה מוחלטת שכאשר ה’ מרחם, אין תפילה שחוזרת ריקם! בנקודה הזאת נכנסת מידת הביטחון, ככל שתאמין שה’ יתנהג אתך ברחמים, באותה מידה תזכה להיוושע שנאמר “הבוטח בה’ חסד יסובבנו”. כלומר, אני מאמין שה’ רחמן, והביטחון מתבטא בזה שאני מחכה להיוושע בוודאות גמורה!

ברשתוכם בואו נראה את דבריו המופלאים של רבי נחמן בנושא, נלקח מתורה ס”ב חלק ב’ בעיבוד נחלי דבש עמוד ק”א:

“כל מה שהשם יתברך עושה אפילו יסורין וחולאים קשים רחמנא ליצלן הכל הוא רק מחמת רחמנותו. כי לפעמים טובת האדם הוא שיסבול יסורים רחמנא ליצלן כדי שאחר כך יהיה לו מזה טובה או כדי שיהא שיכופר לא עבור זה עוונותיו.

אלא שאין אנו מבינים הרחמנות שלו וגם קשה לנו לקבל עכשיו את הייסורים. על כן אנו מתפללים ומבקשים בבחינת “וקל שדי ייתן לכם רחמים”, לכם דייקא, דהיינו שהשם יתברך ייתן וימסור את הרחמנות בידינו שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו. ואצלנו הרחמנות היא בפשיטות להתרפא מן החולי וכיוצא בזה – שגם עכשיו וגם אחר כך יהיה לנו טוב.

וזהו מעלת התפילה. כי באמת לאמיתו השם יתברך רוצה להיטיב לנו באופן שנראה בעינינו את הטובה והרחמים. אלא שמחמת עוונותינו ומעשינו הרעים צריך להתנהג עמנו במידת הדין שהיא ייסורים וחולאים. ועל ידי תפילה אפשר להמתיק הכל ולעורר יותר רחמיו המרובים כנ”ל.

אחים יקרים זה חידוש עצום! בהתחלה אומר רבינו, ה’ בוודאי רחמן ורוצה להיטיב כל הזמן. אך מכיוון שהוא ברא גם את מידת הדין שמבדילה בין טוב לרע, אנחנו במו ידינו מביאים על עצמינו יסורין. נכון שאותם יסורין הם רחמנות גדולה מצד ה’ – כי הוא רואה את כל התמונה ובסוף תצא ישועה גדולה אבל!!  מצדינו אנחנו לא מבינים את היסורין האלה. ולכן ברכת הרחמים כאן של יעקוב אבינו, לפי רבינו, הוא שה’ ירחם עלינו כמו שאתם מבינים!!! ואצלינו זה בפשיטות – להתרפא מן החולי וכל אחד יוסיף את בקשתו.

ובכל זאת בתנאי אחד! שנתחזק בתפילה מעומק הלב! בהתמדה וברצינות. תפילות כמו בקשות של ילד שחוזר ומבקש ושוב חוזר ומבקש! והרי אבא רוצה לתת – אבא רוצה לרחם! זאת מידתו הגבוהה! זאת רואים ביג’ מידות של רחמים: “ק-ל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע ונקה! כמו השיר של שולי רנד, זמר ברסלבר מפורסם “ה’ אוהב את הצדק אבל יותר מזה את הרחמים”. ויש על זה אין סוף מקורות.

ובכל זאת, האם יש ערובה שכל תפילה תתקבל? בוודאי שלא, אך אנחנו תמיד אבל תמיד מחוייבים להאמין בפרט שעברנו את קומת ההשתדלות כמו שקרה בפרשה עם יעקוב אבינו. אם אנחנו מתפללים – משתדלים ושוב מתפללים אז אנחנו בוודאי עושים את שלנו וה’ הטוב יעשה את שלו ברחמים גמורים! אמן כן יהי רצון.

באהבה גדולה,

ניסים