הרב יוני לביא
מה אתה – רופא או טייס?
כשאדם חולה מאוד הוא יחפש את הרופא הטוב ביותר. הוא יבדוק, יברר, יתייעץ… הרי מדובר בבריאות שלו, בחיים שלו! מי ייקל ראש בדבר חשוב שכזה?!
לעומת זאת, כאשר אדם צריך לטוס לחו”ל הוא קונה כרטיס טיסה ועולה על מטוס. מה הוא יודע על הטייס? ממש כלום.
וכאן עולָה השאלה: מדוע כשמדובר ברופא מקפידים כל כך, ואילו כשעוסקים בטייס מוכנים למסור את חיינו בידי אדם לא מוכר מבלי לבדוק כלל אחריו?
התשובה לשאלה הזו פשוטה.
כשרופא מטפל בך – אתה שוכב כשחייך תלויים מנגד, אך הוא יסיים את עבודתו וילך. חייו של הרופא בכל מקרה ימשיכו הלאה.
טייס, לעומת זאת, נמצא על המטוס יחד איתך. אם המטוס, חלילה, ייפול – הטייס יתרסק גם הוא.
כשזה כך אתה יכול להיות בטוח שהוא יעשה את מלאכתו על הצד הטוב ביותר!
…
אותו הבדל שקיים בין רופא לטייס, קיים גם בין שני סוגים של הורים.
יש כאלו שהם בבחינת ‘רופא’. נמצאים מבחוץ, מלמעלה, ומשם מורים לילד מה לעשות. נואמים, נוזפים ומטיפים, אך הם עצמם נמצאים מחוץ לסיפור.
סוג שני הוא ה’טייס’. הורֶה או מחנך שנמצא איתך לגמרי! לא רק מדבר על התורה ועל כל מיני ערכים – אלא חי אותם לגמרי. כל מה שהם אומר נוגע ישירות גם אליו, והוא הראשון להגשים את הערכים עליהם הוא מדבר ולתת דוגמא אישית.
והילדים?
הם קולטים לגמרי את המסר! הם אלופים בזיהוי זיופים וצביעות.
כשהם הולכים עם אבא לבית הכנסת האם הם רואים ‘מקדש מעט’ ומפגש חי ותוסס בין האדם לבוראו, או ‘שכונה’ של מועדון דיבורים וקריאת עלונים?
כשהם רואים בבית חגים, קיום מצוות, עשיית חסד – האם הם עומדים מול דבר טוב ויפה שמושך להצטרף אליו או שהם נתקלים באירוע פולחן דתי שיש בו הרבה גוף ומעט מאוד נשמה?
הנוסחה, חברים, פשוטה להפליא:
אם יש שמחה, חיים וחוויה – הילדים ירצו להיות חלק מזה.
אם זה טכני, יבש ומשעמם – הם יחפשו את השמחה והחיבור במחוזות אחרים.