hadas

אנו נמצאים סמוך לחנוכה. בחנוכה אנו פוגשים באופן בולט את הפן הביתי, המשפחתי. שהרי, נאמר לגבי הדלקת נר חנוכה: ‘מצוות חנוכה – נר איש וביתו’ (גמרא שבת כ”א, ב’), כלומר שמעיקר הדין היה מספיק להדליק נר אחד כל יום, לכל בני הבית. מיוחדת היא מצווה זו שנצטווינו בה להדליק בהקשר של ‘בית’. אין מדובר במצווה […]

בשבת שעברה היינו עם הישיבה שבעלי מלמד בה, ישיבה שתלמידיה רובם ככולם חוזרים בתשובה, גרים או בתהליך גיור. בשבת אחר הצהריים הילדים שלי התחילו לריב. מה עוד חדש? חיים כהרגלם. הוא מפריע לי! אמר האחד. מה הוא עשה? שאלתי. בעקבות תחקיר מעמיק גיליתי שהאח הסורר התנדנד, והנדנדה חורקת. מן הון להון מצאתי את עצמי מנסה

האם שמעתם פעם את עצמכם אומרים לילדכם אל תשחקו עם הילד הזה או ההוא..אולי אמא או אבא אמרו לכם התרחקו מהילד הזה הוא שלילי? אנו משתדלים להתרחק מאנשים בעייתיים ולהרחיק את ילדנו מחברים שעלולים להשפיע לרעה. מהי תפיסת החיים היושבת בבסיס אמירות מרחיקות אלה? התפיסה היא כי הרע גובר על הטוב, הרע הוא מדבק, גורר

ראש חודש כסלו חודש הניסים וראיית הטוב. ברוח חנוכה חודש כסליו, מביא איתו המון אנרגיה של תקווה אור וניצחון הייחודיות של חודש כסליו טמונה ביכולת למצוא אור בתוך החושך. והרבה פעמים לא קל לנו בבית, עם הילדים, או בחיים בכלל יש לנו ריבוי משימות שקשורות לתחזוקת הבית ההתמודדות היומיומית מול הילדים המון משימות שצריך להספיק

סולם האדם מחזה הסולם הוא מפגש יעקב עם האלוקים. מחזה זה מעורר את יעקב מתרדמתו וגורם לו לסערת רגשות. הדבר בא לידי ביטוי בתגובת יעקב “ויאמר אכן יש ה’ במקום הזה” “וירא ויאמר מה נורא המקום הזה” “וישם מצבה…” ” וידר יעקב נדר“ ניתן להבין את תגובת יעקב בעזרת כך שיש המחלקים את האדם בעזרת 3 ממדים.  המימד ראשון הוא העל מודע. במרחב זה הגורם

יעקב אבינו מוצא עצמו לבוש בכיסוי לא נח, תרתי משמע: אמו מלבישה אותו, אדם מבוגר, בבגד דמוי כבש שעיר,על מנת לרמות את אביו. זהותו האמיתית, איש תם, מכוסה. גופו הטהור מכוסה. כאשר שפת דיבורו העדינה, רווית ביטויי האמונה פורצת מתוך הכיסוי, מגיע יצחק למסקנה: הקול קול יעקב,והידיים ידי עשיו. אם תרצו, כאן מסכים יצחק לשתף

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב” [בראשית כה, כח]. אהבה זו של יצחק לעשו היא שמוליכה אותו לכאורה להעדיף את עשו על פני יעקב ולבחור בו כבן שיקבל את ברכתו. אולם כיצד ניתן להבין אהבה זו, כאשר בשעה שעשו נושא את נשיו מציינת התורה “וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה”. ורש”י

“…ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו” (בראשית, כ”ד, י”ט) רבקה ממהרת לסייע לאליעזר ולגמלים שלו, מתוך התלהבות ורצון לעזור ולא מתוך מחוייבות וחוסר חשק. כמה פעמים אנחנו כהורים מנסים לגייס את הילדים לעזרתנו ובמקרה הטוב הם נענים מתוך תחושת מחוייבות, אבל לא בכיף? כמה היינו רוצים שיבואו בשמחה ובחיוך לסייע בידנו? אז מה עוזר להניע

בתורה, הדייט ראשון עם בת הזוג המיועדת, מתרחשת – על יד הבאר. אליעזר עבד אברהם נוסע למצוא כלה ליצחק ופוגש את רבקה על יד הבאר.יעקב בורח לפאדן ארם, ופוגש את רחל היוצאת עם הצאן, על יד הבאר. גם משה רבנו פוגש לראשונה את ציפורה עם אחיותיה שיצאו עם הצאן, על יד הבאר. האם זה מקרי?

השבוע, אני בהודיה. אני חושבת על רחל אמנו. שציפתה כל כך לבנים. וזכתה בבנים. אבל. אבל נפרדה מבנימין עוד טרם הכירה אותו. אני חושבת על אברהם ושרה. ויצחק ורבקה. שציפו. וזכו. יחד עם אתגרים כל כך לא פשוטים. אתמול שמעתי שיחה מרגשת של שרון נגרי, ששכלה את בנה בשמחת תורה לפני שנה. וכל כולה –