במסגרת מעגלי החיים היהודיים בבית, אנו פוגשים במציאויות שונות, ובין השאר בשמחות, כגון: לידה, בר מצווה, חתונה וכד’.
שמחה משפחתית בבית היא כמובן דבר שמח, מרגש ומיוחד, אך גם מביאה לפתחנו אתגרים שאם נשכיל לדעת איך להתנהל איתם בצורה נכונה – נרוויח כפל כפליים, אך אם לא נשכיל זאת, עלולים להתפתח מתחים ו’היתקלויות’ שונות במקום הזוגי ובמקום ההורי, ולהעיב על האירוע המשמח.
במה דברים אמורים? אציין כמה נקודות:
ראשית, כאשר האירוע המשמח מתחיל ‘להראות באופק’, כלומר זמנו קרב, כדאי וטוב שבני הזוג ישוחחו ביניהם באופן גלוי ו’שקוף’ מה הם מרגישים לקראת האירוע, מה הם מצפים ורוצים שיהיה בו, ולְמה הם זקוקים אחד מהשני ומבני משפחתם – הן בפן ה’טכני’ של ההתארגנות והן בפן הרגשי. שיח כזה ‘מנטרל’ מתחים רבים שעלולים להיווצר מתוך חוסר הבנת עולמו של השני וחוסר תיאום ציפיות לגבי צורת האירוע.
שנית, טבעי, צפוי ונורמלי שיהיו פערים בין בני הזוג באשר לניהול האירוע. הפערים יכולים לנבוע הן משוני אישיותי ורגשי ביניהם, והן משוני באופי ובצורת ההתנהלות בין הבתים בהם גדלו. ייתכן שאחד מבני הזוג באופן טבעי ירצה אירוע פשוט וצנוע, בעוד שהשני ירצה אירוע יותר ‘מפואר’ או עם יותר מוזמנים, תכנית אחרת וכד’.
נראה שקודם כל יש להכיר בשוני ולשוחח עליו, ואז לנסות לבנות יחד מה יכול להתאים להם כמשפחה, באירוע הזה, באופן בו יבואו לידי ביטוי צדדים שונים המורכבים מה’עולמות’ של שניהם (ובמידה ויש בן משפחה נוסף ששותף, כגון נער בר המצווה או חתן/כלה, כמובן שיש לשוחח ולשתף גם אותו ולתאם ציפיות ולבנות יחד עמו את מה שנכון גם עבורו).
כאן גם המקום ‘לאמן’ את ‘שריר’ הוויתור וההתגמשות: אשתך רוצה שהמפיות באירוע יהיו בצבע אדום, ואתה רוצה בצבע חום. תרפה, תוותר, תשמח אותה. אם לא מדובר על משהו מהותי בעיניך, תלמד ‘לזרום’ ו’לשחרר’. היא תעריך זאת, ושניכם תהיו שמחים בכך…בעלך רוצה שיגיע עוד איזה קרוב משפחה רחוק, לאירוע, ואת חושבת שחבל על כסף של עוד מנה. ‘שחררי’, תתגמשי, תני לו לשמח אדם נוסף וגם לשמוח בהגעתו…
נקודה נוספת, במקום הערכי והחינוכי: בסופו של דבר בל נשכח שהעיקר בשמחה ובאירוע אינו ה’טכניקה’ והפרקטיקה שבו, אלא הרוח, התוכן, המהות והערך הפנימי שבו. זהו העיקר, וזה מה ש’נצרב’ בלב שאר בני המשפחה, הילדים וכו’.
הילדים יזכרו בעיקר את האווירה, את תחושת השותפות בין הוריהם, את המקום הרוחני שהורגש באירוע, ועוד דברים מסוג זה, ופחות את צבע המפיות או מספר המנות שנאכלו…
גם בני הזוג, ייצאו בחווייה מיטיבה יותר ומצמיחה יותר, כשיישאר אצלם הרושם שהצליחו לבנות יחד דבר ערכי משותף במסגרת האירוע, בשלום בית אמיתי, בהארת פנים ובתשומת לב של אחד כלפי השני.
אז, בע”ה רק בשמחות, בשמחות מצמיחות.