גיל ההתבגרות לא כפי שהכרתם

גיל ההתבגרות צמד מילים שממש מבהיל אותנו

מפחיד אותנו, בעיני רוחנו אנחנו כבר ממש מדמיינים מה הולך להיות

כל הבעיות, הדרמות, הריחוק, ההורמונים

וזה מרעיד אותנו מערער אותנו ומדיר שינה מעיינינו

אנחנו חוששים מפחדים והולכים על ביצים.

ומתוך כל התחושות האלו אנחנו צריכים לתפקד כהורים שרוצים להוביל דרך בביתנו,

האם נצליח בתפקידנו כשאנחנו נמצאים בתחושות האלו.

תחשבו רגע על כל מנהיג באשר הוא, האם הוא יצליח בתפקידו כשהוא מפחד,

חושש, לא יודע מה לעשות והולך על ביצים?

וגם איך אתם מסבירים את התופעה הרחבה הזו ש80% מהמתבגרים הופכים למפלצות.

איך זה יכול להיות?

מה קורה פה?

כנראה צריך לנקוט בשינויים משמעותיים מהשורש.

משהו לא נכון במה שקיים

צריך לחשב מסלול חדש לגמרי שיהפוך את ההורים למנהיגים שמובילים את הבית בביטחון

כתוב במשנה: “שלושה שותפים יש באדם, הקב”ה אביו ואימו” (נידה)

הקב”ה אביו ואמו שותפים ליצירת האדם, לכן כל אדם חייב לדעת את מקומו בעולם

וברגע שיש לנו ייסורי מצפון רגשות אשם כשאנחנו חוששים

והולכים על ביצים אנחנו לא מתפקדים כשותפים של הקב”ה מה שמביא לכך אנחנו לא נמצאים במקומנו ולא מבצעים את התפקיד שלנו כמו שצריך

ואז מתחילות כל הבעיות

ולכן אין מקום לייסורי מצפון ורגשות אשם בהורות שלנו ואנחנו חייבים לפעול כמנהיגים רק כך נוכל לקבל החלטות לפי הדרך והערכים שחשובים לנו. ותהיה לנו סוף סוף

בהירות נדע מה אנחנו רוצים לעשות, איזה דרך להכתיב ואיך להגיב

ברגע שנהיה במקומנו הטבעי כהורים ונרגיש בו נוח וטוב סדרי עולם יחזרו להתקיים

יתקיימו 2 דברים:

1. סוף סוף נתחיל לפתור בעיות בבית
2. נדע איך לנהל אותו בדיוק כפי שרצינו וחלמנו ודמיינו

אנחנו יכולים לייצר לעצמנו את המציאות שאנחנו כל כך משוועים אליה אבל זה לא יכול להיות במצב הקיים

וכצעד ראשון לשינוי המיוחל צריך לוותר על כל הייסורי מצפון, רגשות האשמה והתחושות הקשות

ולהתחיל לשנות סדרי עדיפויות ולשים את עצמנו והשמחה שלנו במקום הראשון

כי  כשנתחיל לפעול מתוך שמחה רצון ה’ יתברך יתקיים סדרי עולם יחזרו לתיקונם והבעיות בבית יתחילו להסתדר.