ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
הדרכות לחיים מרבי נחמן ע”פ פרשת השבוע.
מהו באמת הסוד של האנשים המצליחנים? מה עושה אותם שונה משאר האנשים בעולם? יש שיגידו שהם ממוקדי מטרה, יש שיגידו שהם חיים תמיד ע”פ אסטרטגיה – הכל מתוכנן מראש, אפילו כמה מהלכים קדימה. קבוצה נוספת יגידו שההרגלים החיוביים שהם פתחו במשך השנים הוביל אותם לדעת איך לחיות נכון וממילא איך ליישם את המטרות שהציבו לעצמם. אחרים יגידו שהמשמעות הרבה והערך שהם שמים למטרה מוליכים אותם בבטחה.
כל התשובות נכונות אבל יש תכונה אחת מרכזית שלא הזכרנו ואותה לומדים בפרשתנו מיוסף הצדיק.
מכירים את ההרגשה שמונח לפניכם ספר גדול ויש לכם חשק מיד להגיע לעמוד האחרון לראות כיצד העלילה מסתיימת? מה דעתכם שנעשה תהליך דומה נתחיל מהסוף, ניקח את התכשיט שעונה על השאלה ששאלנו ואז ונלך אחורה עד שנמצא באמת באמת מהיכן הכל התחיל.
לפני שנתרכז בתכונה המרכזית שהביאה את יוסף להצליח ובגדול, חייבים לזכור שיוסף הצדיק הוא הפרי הקדוש של רחל אימנו – האימא האהובה שחכתה שנים לזרע בר קיימא והשתדלה בתפילות, בתחנונים לה’ וגם בדרישה מבעלה, יעקב אבינו, שכל כך אהב אותה, שגם הוא יבקש מה’ שיפתח את רחמה.
רחל אמנו מתוך אמונה גדולה מתפללת וכתוצאה מכך נולד בחסדי שמים יוסף. ומה הייתה תכונתו המרכזית? כמו שאמרתי נתחיל מהסוף ונחזור לפרשתינו. בפרשת ויגש פרק מה פסוק ג’, יוסף נגלה אל האחים ואומר להם, אל תצטערו ואל יהיה רע בעינכם בגלל שמכרתם אותי לכאן. כדי לפרנסכם ולהחיות אתכם שלח אותי ה’. ועוד, תנו דעתכם והתבוננו כי לא אתם שלחתם אותי לכאן – אלא האלוקים שלח אותי ומינה אותי ליועץ פרעה ולאדון לכל ביתו, ומושל בכל ארץ מצרים.
אתם מבינים? בגיל 17 הוא נמכר ובגיל 30 עמד לפני פרעה. כלומר 13 שנה הוא עובר מרורים החל בתור עבד, ואח”כ בכלא המצרי באיזה בור נידח מנותק ממשפחתו, לכאורה לבד בעולם מבלי לדעת כהוא זה איך העלילה תסתיים. ומה שיש לו להגיד לאחים זה “מאת ה’ הייתה זאת”! הכול ביד מכוונת והכל לטובה! עזוב אותך יוסף! זה הזמן שלך! תנקום בהם! אחרי מה שעשו לך על כל הלילות שעברת ללא שינה, על כל התעללויות שחווית בתור עבד! לא אומר יוסף הצדיק! הכל לטובה! “ְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקים…” איך קוראים לדבר הזה שיוסף חי בנשמה שלו? אמונה, אמונה, אמונה!
כלל חשוב! אם אני לומד על איזו הנהגה של האבות בתורה, אני חייב להבין איך הדבר קשור גם אלי, מה אני יכול ללמוד מזה, ולהיעזר בדבר בעבודת ה’ שלי. במילים אחרות, העובדה שיוסף היה בעל אמונה גדול, חייב לגרום לי לשאול כיצד גם אני יכול להיות בעל אמונה גדול. בשביל זה חייבים להתחקות אחר האופי של יוסף מפרשתנו, מעבר לאופן הסגולי שיוסף הגיע לעולם כפרי של יעקוב ורחל. כהרגלינו בקודש בואו נראה מה אומר רבינו על נושא האמונה בהקשר לפרשה.
אומר רבינו בשיחות הר”ן סימן רסא (ע”פ עיבוד מנחלי דבש): “אמונה היא היסוד והשורש של כל התורה והעבודה כמו שאמרו “בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה” חבקוק ב’,ד’ . וצריך שתהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב (כלומר לא חצי אמונה – כזאת שאומרת אני מאמין אבל לך תדע מה יהיה, איך זה יגמר. בעל אמונה גמורה, תמיד יאמין שה’ עושה הכול לטובה ומה שיהיה איך שיהיה ה’ אוהב אותי ועושה הכול לטובתי גם שאני לא רואה זאת בחוש. על כן, הדבר נקרא אמונה. שורש המילה אמונה א.מ.ן מלשון אמון. אני נותן אמון במי שנמצא לפני. למי נותנים אמון? למי שאתה סומך עליו עד שאתה מוכן למסור לו את היקר לך מכל, כי אתה יודע בוודאות שבעל האמון לא יאכזב אותך).
והיא הצינור של כל ההשפעות והברכות כמו שנאמר “איש אמונות רב ברכות” משלי כ”ח, ח’. (ראינו לעיל שיוסף הוא בעל האמונה ועל כן בעל הברכה – כיצד? כך אומר פרעה ליוסף:” אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ”. תארו לכם את שליטי אמריקה, רוסיה וסין ביחד אומרים דבר כזה לראש ממשלת ישראל. זה פחות או יותר המעמד שיוסף הגיע. ובספרי הפנימיות יוסף מייצג את ספירת היסוד – הספירה שדרכה יורד השפע לעולמות כולם).
אך “סביב רשעים יתהלכון” תהילים י”ב, ט’, שהם הכפירות שמסבבין את הקדושה דהיינו האמונה הקדושה (הכפירה כאן מגיע בהקשר לכפירה באמונה. הנחת היסוד של רבינו היא שיש לכל אדם אמונה – רק מה, שאותה אמונה מסובבת ע”י ספקות כגון חס ושלום “אולי ה’ לא אוהב אותי – מעניש אותי כדי להזיק לי. אולי אני בכלל לא מעניין את ה’. אתה יודע מה?! אולי כל הדיבורים על אמונה זה שטות אחת גדולה?!” אומר רבינו אלה הם הכפירות שמסבבין את הקדושה – את האמונה הטבעית של האדם).
ושמניחין חס ושלום להכפירות להיכנס במוח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום. (למחשבות כפירה האלה יש מחיר! המחיר שהמוח נפגם ועל ידי כך השפע והברכה שיורדים תמיד משמיים נסתמים).
ידוע שתפקיד האדם כאן בעולם הוא לעשות כלים כדי להכיל את השפע שה’ מוריד עלינו. מוח האדם, הוא האיבר שדרכו אנחנו חושבים וכמו שהזוהר כותב: “כולהו במחשבה איתבררו” – הכל מתברר במחשבה. אומר הבעש”ט “במקום שאדם חושב שם הוא נמצא” וידוע ש “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אם כך, כאשר המוח נפגם אז כל הברורים, המקומות שהוא נמצא בתודעה והמעשים שלו נפגמים, וכתוצאה מכך אין כלי שיכול להכיל את הברכה!!!
עכשיו ברשותכם נחזור ליוסף ונראה איזה חידוש גדול הוא מביא לעולם האמונה.
כבר בפסוק הראשון נאמר שבחיי נעוריו היה מסתובב עם אחיו מצד השפחות. מתוך הבנה מהרשב”ם במקום, יוסף כבר מגיל צעיר שם לב שיש הבדלי מעמדות שמתבטאים בזלזול מצד אחי האימהות כלפי ילדי השפחות. יוסף למרות היותו הבן של רחל, דווקא מתחבר לבן השפחות. הוא סומך על הקול הפנימי שלו כתוצאה מאמונה בעצמו והולך לאביו ומתלונן על החוסר צדק שנגרם.
בהמשך אונקלוס מתרגם את התאור על יוסף כ”בן זקונים” – בן הוא חכם הוא לו (ליעקב), ומיד נאמר שהוא מקבל כתונות פסים מאביו. כלומר יוסף מכיר ומאמין במתנת שמיים שלו והנה גם אבא מתגמל אותו.
בהמשך יוסף חולם שני חלומות כאשר החלומות מרמזים שכל האחים כולל אביו יהיו כפופים תחתיו. צריך להודות שדרוש הרבה אומץ ואמונה פנימית כדי לשתף את המשפחה בדבר. התגובה של האחים אכן לא מאחרת לבוא ונאמר שהאחים מוסיפים לשנוא אותו. נניח שהם מוסיפים לשנוא אחרי החלום השני אבל לא! הם מוסיפים לשנוא אותו אחרי החלום הראשון ולמה? אומרים האברבנאל ואור החיים הקדוש שמכיוון ששנאו אותו עוד קודם לא רצו לשמוע את דבריו כלל. לכאורה אפשר לומר ששנאו אותו על הדיבה שהוא הוציא על האחים, אבל אפשר לומר דבר נוסף.
אדם שחולם הוא אדם עם מעוף! אדם עם חזון! אדם עם אמונה גדולה! כבר מנערותו כאמור אנחנו רואים אצל יוסף שהוא דבק בדרכו גם בחשבון שאחיו ישנאו אותו. למה? כי יש בו אמונה פנימית! כאשר הוא חולם, למעשה הוא מכריז על אמונתו הפנימית בקולי קולות. אומרים חז”ל שאין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו! כשאחים נתקלים באותה אמונה פנימית – זה יכול לעורר אצלם או הערצה גדולה או שנאה יתרה! האחים בחרו בדרך השנייה והסוף ידוע עד לתשובתם המלאה בפרשת וייגש.
למסקנה – האמונה בה’ מתחילה באמונה בעצמו! כי כל מה שיש לאדם זה ממנו יתברך! אלא מה? האדם צריך להכיר בכישרונותיו ולפעול בענווה ובנחישות. אותה אמונה עצמית היא תוצר של אמונה בה’ – אי אפשר זה בלא זה!
אומר מורי ורבי הרב שלום ארוש שליט”א: “כי צריכים לדעת שהאמונה בה’ כוללת כמה בחינות, א. אמונה בה’ ב. אמונת חכמים, אמונת צדיקים ג. אמונה בתורה הקדושה ד. אמונה שאדם צריך להאמין בעצמו. אנשים טועים וחושבים שיש אמונה בה’ ויש אמונה בעצמו. לא! אין שני סוגי אמונה. הכול זה דבר אחד. אמונת צדיקים זה נכלל באמונה בה’. אמונה בתורה זה נכלל בה’, וגם אמונה בעצמו זה אמונה בה’! לכן מי שמאמין בה’, הוא מאמין בעצמו! ומי שלא מאמין בעצמו, הוא לא מאמין בה’!”
שנזכה אחים יקרים ללכת בדרכו של יוסף הצדיק ולהאמין בעצמינו – בכשרונות וביכולות האין סופיות שה’ חנן אותנו כי באמת הכל ממנו. לא להתעצל, לקום ולעשות מתוך כוחו למען שמו באהבה! ובשם כל ישראל!
באהבה רבה,
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”.