הרב אהוד שרגא, יועץ זוגי רב קהילת אוהל אבות בפסגת זאב ומרצה ב”באור פניך”
בימים אלו, בהם הרוע המתפרץ של אויבנו מתגלה באחד משיאי שפלותו וכיעורו, ולעומתו הטוב והיפה שבעם ישראל הולך ומתעצם, בחרתי להפנות מבט לשאלת גילויי פגמים לכאורה באופיים של ילדנו ותלמידנו היקרים, וכיצד עלינו להתייחס אליהם – לפגמים ולילדים כאישיות שהולכת ונבנית.
במשנה באבות (פרק ד’ משנה א’) מובא: “איזהו גבור הכובש את יצרו”. בספר התולדות (אודות הבעש”ט, ח”א ע”מ 394) הביא שהאדמו”ר מוהרש”ב [הרב שלום דובער שניאורסון, האדמו”ר החמישי בשושלת חב”ד] כשהיה ילד חלם חלום ביום הולדתו (כ’ חשוון בשנת תרל”ו), ובבוקר, ללא שיאמר דבר, פנה אליו אביו ושאלו את מי ראה ומה שמע בחלומו. וסיפר שראה ושמע תורה מתשעה צדיקים, ובראשם הבעש”ט שאמר שמה שכתבה המשנה ‘הכובש את יצרו’ ולא ‘השובר’, הוא מכיוון שעל מנת לנצח את היצה”ר די בשכל ישר, אבל כיבוש עינינו להשתמש במעלותיו של יצה”ר לעבודת ה’, ורב תבואות בכוח שור [כלומר, כשם שע”י רתימת כוחו של השור ניתן לחרוש ולקבל תבואה רבה, כך ע”י כיבוש הכוחות השלילים וניצולם לטובה ניתן להתקדם בעבודת השם].
עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בפרשת השבוע, באופן מיוחד. כאשר מגיעים האורחים אל ביתו של אברהם, הוא רותם את כל בני הבית לקבלת פניהם: “וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ” (בראשית י”ח, ז’). וברש”י: “אל הנער – זה ישמעאל לחנכו במצות”.
בהספד שכתב האדמו”ר מטולנא שליט”א בספר ‘איש האשכולות’ ביאר שמה שחינך אברהם אבינו ע”ה את ישמעאל דווקא בשחיטת העגל, היה מחמת שראה את נטייתו של ישמעאל לשפוך דם ואת אהבתו לחרבו, וממילא בחר לנתב זאת לשחיטת בעלי חיים לאורחים. ועוד עניין גדול בחינוך למד מכאן, דהרי הלכות שחיטה מרובות, ומ”מ הראה לישמעאל שסומך עליו ומאמין בו. ודפח”ח.
ונראה להוסיף שאברהם לא רק הפנה את התכונה המקולקלת לאפיקים חיוביים, אלא השתמש בה להיפך: אברהם שלח את ישמעאל לשחוט, לא בסתם יום אלא לאורחים – לדאוג למי שאין לו ולפתח חמלה כלפיו! כיו”ב הזהירות על סכין חדה ללא פגימה נועדה למנוע צער מהבהמה. וכך תכונה שביטוייה אכזריות הופעת לחמלה ורחמים!
כך מתברר שאצל ילד אין ‘תכונות שליליות’, אלא כוחות הזקוקים להדרכה והכוונה, ולתיעול לאפיקים חיוביים. כאשר נאמין באופן מלא שכל מה שמעניק הקב”ה הוא לטובה, נוכל במקום לנסות למחוק חלקים מאישיותו של הילד להבין מהי הברכה שתבוא לו, למשפחתו, לעם ישראל ולעולם כולו ע”י חלקים אלו, וממילא להצמיח אותם בהתאם.
ישנן כוחות שחוסר טיפול, ואולי גם טיפול מזיק הפכו אותם לכוחות שליליים עד שאין ברירה וצריך לעקור אותם מהעולם. כנגדם, ההבנה שהכוונה נכונה יכולה ליצור אישיות נפלאה שתמלא את העולם בטוב ובברכה, תדרבן אותנו להשקיע כראוי.