פרשת כי תישא: “מה העגל מזהב שלך?”

ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”

“יאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו” שמות ל”ב, א’

אחים יקרים נא לחגור חגורות ולהיכנס למצב התוועדות..

מה זה התוועדות? התוועדות הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב”ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית ‘לחיים’ לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע) ובחסידויות פולין עם האדמו”ר (מה שמכונה ביניהם “טיש”). הרב המשפיע שלנו לקטע הבא הוא הרב שבתי סלבטיצקי ואלה הדברים שהוא מביא, אז כולם להרים כוסית וקדימה חברים לחיים לחיים!
“הגמרא אומרת על הפסוק “אין צור כאלוקינו” – אין צייר כאלוקינו”. צור זה דבר חזק ונצחי. האם גדולתו של הקב”ה היא בהיותו צייר? ישנו סיפור על מלך שערך תחרות בין הציירים הטובים בממלכה, והבטיח פרס גדול לזוכה. כל אחד יצייר עץ עם פירות יפים, והציור הזוכה יהיה זה שייראה אמיתי כל כך עש שציפורים ינסו לנקר בפירותיו. ככל שצייר הוא כשרוני יותר הוא מצליח לשקר טוב יותר. הכוונה היא שכמו צייר, הקב”ה כביכול יצר כזה בלוף עד שנראה כאילו העולם מתנהל לבד. יש שמש, ירח, כדור הארץ וכל אחד נראה עצמאי, למרות שהקב”ה מחיה אותם בכל רגע.

היציבות והממשות של היש הן פשוט שקר. גם המדע כבר יודע שהכל עשוי מחלקיקים קטנים ובלתי נראים, שנעים במהירות עצומה עד שהם יוצרים את האשליה של חומר יציב ודומם. סרט מריץ רצפים של תמונות, ומעניק את התחושה של ראייה רציפה של תנועה, אבל זה רק שהתמונות רצות כל כך מהר עד שאי אפשר לראות את החלקים שמהם מורכב הסרט. גם בעולם שלנו, הסרט שיצר הבורא גורם לנו שלא לראות את החלקיקים הרצים, וודאי שלא לראות את האלוקות המסתתרת מאחוריהם. ההסתרה כל כך גדולה, עד שההיגיון שלנו עלול לעבוד הפוך לחלוטין מההיגיון של התורה.”

את תופעת השקר של העולם הזה רואים בברור בפרשתנו. משה רבינו “בֹשֵׁשׁ לָרֶדֶת מִן הָהָר”. מדובר על הר סיני, לשם עלה משה רבינו 40 יום ו40 לילה לקבל חלקים נרחבים של התורה. כתוצאה מכך –  “וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ”. המצב – העם נמצא ללא הנהגה של משה ר’ יותר מחודש. תגובת העם: “אנחנו מוכרחים אמצעי ביננו לבין ה'”. משה אומנם העלנו ממצרים אבל אנחנו לא יודעים מה קורה איתו! אז אם אין לנו את משה, אתה אהרון שים לנו מתווך אחר שיוביל אותנו. מה הבעיה עם הבקשה של עם ישראל? הבא נראה מה רבינו נחמן כותב על זה:

“אשר ילכו לפנינו”, בחינת אמצעי, היינו שרצו לעשות את העגל לאמצעי בינם לבין ה’ יתברך, ובטעויות כאלו רבים נכשלים שמאמינים בהשי”ת אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים שצריך לסיבות, היינו שמאמינים למשל בהסיבה שלפרנסה שהוא המשא ומתן, ואומרים שהוא העיקר כאילו חס ושלום בלי המו”מ אין יכולת ביד ה’ ליתן להם פרנסה.

וכן בסיבה של הרפואה שהוא סמים עושים מהם עיקר כאילו בלי הסמים אין יכולת ביד ה’ לרפא. ואין הדבר כן כי הקב”ה סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, ואין צריך לשום סיבה, וגם בעוסקנו באלה הסיבות (סיבות = לעבוד כדי להתפרנס או לקחת תרופות כדי להחלים) מחמת חובת ההשתדלות, (ולכן) צריך להאמין בה’ לבד ולא לעשות מהסיבות עיקר. (ע”פ תורה סב בליקוטי מוהר”ן).

מה השקר של העולם הזה? כמו שהרב שבתי אמר בתחילת הדברים, השקר הוא להאמין ליציבות והממשות של המציאות. כל הדברים שמקילים עלינו בחיים, כגון פרנסה, בריאות, יציבות משפחתית וחברתית – הם רק אמצעים ביננו לבין ריבונו של עולם. אנחנו אוהבים יציבות, אבל השאלה היא האם אנחנו סוגדים לה? האם הרצון ליציבות הופכת להיות העיקר בחיים. ומה כן צריך להיות עיקר בחיים? העיקר צריך להיות האמונה בה’. האמונה שה’ הוא בעל הכוחות כולם. האמונה שכל מה שעובר על האדם בא כדי לפתח את הקשר שלו עם ה’. האירועים בחיים הם הסיבות, אבל ה’ הוא סיבת כל הסיבות. כאשר אני עושה מהסיבה מציאות ולא מסתכל מי כאן באמת מושך בחוטים, אז כביכול אני מוציא את ה’ ממרכז חיי. הרי לפי ראות עיני, לא ה’ עוזר לי! אלא אותו כוח ממשי שאני רואה מול עיני כאן ועכשיו! האיש הזה מציל אותי או פוגע בי. המכונית המהירה הזאת הביאה אותי בזמן לעבודה, הכישרונות שלי מקדמים אותי או מנגד הפגמים שלי זורקים אותי אחורה.

אומר רבינו תהיה מציאותי! אבל בדרך שונה ממה שהעולם מראה לך. תשתדל! תעבוד, תתבונן, תראה איך אתה יכול להשתפר, קח תרופות אם צריך, אבל תאמין שאלה הם רק אמצעים ולא העיקר. העיקר הוא להאמין שה’ הוא האבא, הוא הפועל, הוא הנותן כוח, הוא המכוון והוא היודע מה הכי טוב בשבילנו.

אווו, כאן צריך להרים גבה ולשאול- אומנם הוא יודע מה הכי טוב בשבילנו אבל אני הקטן לא יודע! ה’ כבר מזמן לא דיבר אלי.. אז איך אני אמור לכוון לרצון ה’. בעולם של הלכות, הדברים ברורים – עשה כך וכך. אך מה עם כל הדברים שלא כתובים בשולחן ערוך? כגון, גבולות של משא ומתן באמונה, תיקון המידות, יחסי אנוש טבעיים, ענייני רפואה וכיוצא בזה. לא כל דבר אני יכול לשאול רב, שהרי רב הוא לא פסיכולוג וגם לא רופא.. התשובה היא לפניכם..

“וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר” שמות ל”ב י”ט

אומר רבינו על הפסוק: “עיקר העבודה והקושי שיש בכל דבר בעבודת ה’, הוא מה שמניחים לאדם להתנהג לפי בחירתו, דהיינו שאין מצווין אותו כלל על הדבר לעשותו או לא, אלא אם ירצה יעשה ואם לאו לאו, כי אז נשאר מסופק תמיד איך הוא רצון השי”ת מאחר שלא ציוה עליו בפרוש איך לעשות. וזאת הבחינה נמצאת בכל עבודה ועבודה, כי בכל עבודה מעבודת ה’ יש איזה דבר שמניחים ומשאירים לאדם בלי מצוה ואזהרה ואין מצווים עליו שיעשה כן, רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו. וזה בחינת משה רבינו ששיבר את הלוחות, כי לא היה לו על זה ציווי מפורש מהשי”ת אלא עשה זאת מדעתו. (ולכן העצה היא) וצריך תמיד להתפלל לה’ שיתקנהו בעצה טובה לפניו וכמו שביקש דוד המלך ע”ה: “הוריני ה’ דרכך אהלך באמתך”, שיזכה לכוון לרצון ה’ באמת”.

אחים יקרים, יש עזרה משמיים לכל דבר! אך רק דבר אחד רוצה מאיתנו ה’ – “פתח פיך ואמלאהו!” תהילים פ”א, י”א. אני כאן מוכן ומזומן – “רק תפנה אלי, דבר אלי” אומר ה’. “אל תחשוב שאתה לבד בעולם הזה, יש אור גדול מאחורי החושך. לכן, תמשיך למרות הכאב והשאלות.  תמשיך ללכת.. אתה לא לבד. תלך איתי, שתף אותי”.

לא שווה לחיות בשקר של הנאות רגעיות. צורות של עגלים מזהב כגון, כסף – אגו ותאוות שונות יש הרבה בדור האינסטנט שלנו אבל באמת אומר דוד המלך:

“..  אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים–    בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה.

ד  תֵּצֵא רוּחוֹ, יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ;    בַּיּוֹם הַהוּא, אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.

ה  אַשְׁרֵי–שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ:    שִׂבְרוֹ, עַל-יְהוָה אֱלֹהָיו.

ו  עֹשֶׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ–    אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת    לְעוֹלָם.

ז  עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, לָעֲשׁוּקִים–נֹתֵן לֶחֶם, לָרְעֵבִים;    יְהוָה, מַתִּיר אֲסוּרִים.

ח  יְהוָה, פֹּקֵחַ עִוְרִים–יְהוָה, זֹקֵף כְּפוּפִים;    יְהוָה, אֹהֵב צַדִּיקִים.

ט  יְהוָה, שֹׁמֵר אֶת-גֵּרִים–יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד;    וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.

י  יִמְלֹךְ יְהוָה, לְעוֹלָם–אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן, לְדֹר וָדֹר:

הַלְלוּ-יָהּ. (תהילים קמ”ו).

 

יהי רצון נזכה להרגיש ולחיות אמונה בכל מרחבי החיים אמן כן יהי רצון.

ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך” אלעזר בין חברון לירושלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top
גלילה למעלה