להעניק, להאבק ולהתפלל

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

בתחילת פרשתנו מתואר המפגש בין יעקב אבינו לעשיו הרשע. בפסוקים הראשונים מתוארת ההכנה שיעקב אבינו מתכונן לפגישה זו – הוא שולח שליחים לשוחח עם עשיו, וגם מקבל מהם ‘משוב’ לגבי השיירה הגדולה (400 איש) שעשיו מגיע עימה לפגישה, מה שגורם לו לחשש – “וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ” (בראשית ל”ב, ח’).

רש”י (שם ט’) כותב שבמסגרת ההכנה לפגישה: “התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון (=מתנה), לתפילה ולמלחמה. לדורון, להלן – ‘ותעבור המנחה על פניו’. לתפילה – ‘אלוקי אבי אברהם’. למלחמה – ‘והיה המחנה הנשאר לפליטה'”.

לענ”ד ניתן לומר שיש כאן 3 דברים מרכזיים שנכון לאדם לעמול בהם כדי לעמוד בהתמודדויות השונות בחייו: הדורון מבטא את חיזוק המשאבים החיוביים שיש לאדם והגברת רצונו לטוב כדי שישמשו לו כמקור כוח חיובי – “עשה טוב”. המלחמה היא הצד השני והמשלים – “סור מרע”, המאבק למגר את הכוחות השליליים והמשיכה היתירה לחומריות המקשה והמכבידה על האדם במסעות חייו. כל זה הוא רק בבחינת ההשתדלות האנושית, אך מעל הכל מגיעה התפילה – פניית האדם אל מקור חייו, אל הקב”ה, שיעזרהו ויכוון אותו בדרך הנכונה והישרה וייתן לו את התבונה ואת הכוחות להתגבר ולהתקדם ולעבור את כל המכשולים שעומדים בדרכו.

כשאנו מתייחסים לאור זאת לחיים המשפחתיים שלנו, ניתן לומר שכדי להשקיע היטב בחיי הבית והזוגיות יש לנו לעמול ב’דורון’ – בנתינה מתמדת, במשובים חיוביים, במילים טובות ובהארת פנים. צריך לדעת לבנות זאת לאט לאט ובטוח כיוון שלא תמיד ניתן לתרגל בכך ביום אחד – מחווה קטנה אחת ביום – צ’ופר קטן לבן הזוג, מילה טובה, חיוך אחד – ואנו עולים על הדרך הנכונה.

עלינו לעמול גם ב’מלחמה’ – לנטרל את האנוכיות ואת השיפוטיות, להילחם בתחושת ה’אני’ שממלאת אותנו ומקשה עלינו לראות את האחר, ולהיפתח לקבל את השני עם כל מעלותיו אך גם עם חסרונותיו.

מעל הכל – להרבות בתפילה. אני חושב שפעמים רבות אנו מתפללים על כל מיני קשיים שאנו פוגשים ביומיום ועל ענייני פרנסה, ולא תמיד זוכרים בשגרה פשוט להתפלל בצורה ישירה: “אנא ה’, עזרנו לבנות את המערכת הזוגית והמשפחתית שלנו בצורה נכונה, טובה ושמחה”. כל אחד ואחת יוסיפו בתפילה כפי המתאים להם.

בע”ה מתוך כך נזכה ללכת ולהשתלם ולצאת מחוזקים מהמערכה – “וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם” (בראשית ל”ג, י”ח).