הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
פרשתנו נקראת פרשת ‘האזינו’ – “האזינו השמיים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי” (דברים ל”ב, א’).
משה רבינו פונה אל השמיים ואומר להם להאזין, ולארץ ואומר לה לשמוע. הוא ממנה אותם להיות עדים וערבים לברית ה’ עם עם-ישראל ולעתיד לבוא עליהם.
מהו ההבדל בין ‘האזנה’ לבין ‘שמיעה’?
הרש”ר הירש מבאר: “לא הרי ‘האזין’ כהרי ‘שמע’; ‘האזין’ – להטות אוזן, המאזין פונה אל המדבר כדי לקלוט את דברו; כנגד זה אפשר לשמוע גם בלא רצון…השמים הם פעילים והארץ היא סבילה בעיקרה…הדרישה הישירה מופנית אל השמים; הם נדרשים ‘להאזין’ כדי לקלוט את הדבר הנאמר…”.
כלומר, ‘האזנה’ הינה פעולה אקטיבית שדורשת הטיית אוזן ופנייה פעילה למדבר לצורך קליטת הדברים, לעומת השמיעה שהיא פסיבית יותר.
בעולם המשפחתי-זוגי שלנו הננו נדרשים ללמוד ‘להאזין’, ולא להסתפק ב’שמיעה’.
אחת מההשלכות לכך היא קליטה של המסר שנמצא מעבר למילים. בשמיעה פסיבית לבד, ניתן לקלוט את הרובד החיצוני, את המילים המפורשות. אך בהאזנה שכוללת פנייה אל המדבר והעמקה בדבריו, ניתן לזהות מסרים שנמצאים ‘בין המילים’ או ‘מאחורי המילים’…
דוגמא לדבר – האיש הגיע לאחר יום עבודה מפרך, הביתה. האישה מצידה סיימה זמן ארוך של שהייה עם הילדים. ייתכן שהם ידברו בכלליות מה היה היום, ויתאמו ציפיות כיצד מנהלים את השבת הילדים כעת וכד’. אך יש לדעת שמעבר לכך, פעמים רבות יש ציפיה שאינה מדוברת במילים. האיש יצפה פעמים רבות להערכה על כך שעבד קשה כדי להביא פרנסה הביתה, וירצה זמן מסויים לנוח מעט כדי ‘להיכנס הביתה’ במובן הנפשי. האישה מצידה, פעמים רבות תרצה לחוש ממנו הערכה על כך שתפעלה את הבית והייתה עם הילדים וכד’ ואף עבדה בבוקרו ואולי גם בצוהרו של יום. היא תצפה למילה טובה, לעזרה ולנשיאה יחדיו בעול המשותף…
חוסר האזנה וחוסר זיהוי של המסר עלול ליצור מתחים וכל אחד עלול לחוש שרצונו לא מתמלא ואין מתחשבים במה שהוא זקוק לו.
אז….כדאי שנתרגל להאזין תוך העמקה וזיהוי של המסרים ש’מעבר’… בהצלחה!
(תודה לרב משה אילן, בו הסתייעתי בכתיבת הדברים. ראו ספרו המצוין ‘ביחד לאורך הפרשות’).