ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
יש לנו הרבה מאוד דילמות בחינוך, והן עולות במיוחד כאשר אמא ואבא אינם מסכימים אחד עם השני לגבי נושא מסוים. וכשאין הסכמה ע”פ מי הולכים?
אני נפגשת עם הורים רבים שאומרים לי שחשוב שאבא ואמא יחשבו את אותו דבר ויעבירו את אותו מסר. הרבה פעמים אנחנו חושבים שאם כל אחד מההורים חושב אחרת לגבי משהו מסיים, במיוחד כשזה קשור לילדים, זה מבלבל אותם ועושה נזק בחינוך.
בואו נבחן לרגע את העניין הזה:
האם זה נכון?
האם זה באמת הכרחי?
האם זה בכלל אפשרי?
אבא ואמא שני אנשים שונים, לכן ברור שכל אחד יחשוב בצורה שונה. הם לא אותו אדם. אין אף אדם בעולם שחושב כמו אדם אחר. אף פעם. לכל אדם יש את הדרך הסוביאקטיבית שלו לפרש את המציאות הקיימת.
אבל בואו נשים את זה רגע בצד ונצא מנקודת הנחה שבאמת אבא ואמא צריכים לחשוב אותו הדבר ולהעביר את אותו מסר וזה מה שהילד סופג ולומד מהם כל חייו. ואז הוא גדל מתחתן ומגלה שיש משהי שחושבת שונה, אחרת ממנו…
מה אז? איך מתמודדים עם הדבר הזה?
הילדים שלנו יודעים בדיוק מה הם יכולים להשיג מאבא ומה הם יכולים להשיג מאמא. ומה אבא לא מרשה ומה אמא לא מרשה וכשהם רואים שאבא ואמא בעלי דעות שונות ואינם מסכימים על הכל ויחד עם זאת הם חיים יחד ומכבדים אחד את השני, הם לומדים על החיים ואיך לכבד משהו שחושב אחרת ממך.
איך מעבירים את המסר הזה לילדים?
הארי הקדוש פעם אמר אבא ואמא זה כמו זוג עיניים, ללא שני העיניים אין לאדם ראיית עומק, כך גם הילד צריך את הראיה של אבא ואת הראיה של אמא כדי למצוא את דרכו ולהעמיק בעולם. לכן שני הדעות של אמא ואבא לגיטימיות תמיד.
וברגע שכל אחד מההורים מרגיש בליבו ויודע שהדעה של השני לגיטימית כפי שהדעה שלו לגיטימית עובר לילד מסר בלתי מילולי המלמד את הילד איך לכבד משהו שחושב אחרת ממך.
נקודה למחשבה
באהבה,
ענת0508712227