פרשת “וישלח” – האם יש סיכוי לאהבה?!

ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיסי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”

האם אהבה היא תחושה המבוססת על משיכה גופנית ורגשית והנוצרת ספונטנית כשמופיע האדם הנכון? אריך פרום פסיכולוג חברתי מפורסם, במאמרו המפורסם, “אמנות האהבה”, כותב שכמעט ולא קיימים פעילות או פרויקט, שמתחילים בתקוות וציפיות כה גדולות ולמרות זאת נכשלים לעתים כה קרובות, כמו האהבה.

בפרשתנו חווינו סיפור אהבה כושל מהסוג שכתב אריך פרום עם חטיפת דינה ע”י שכם בן חמור. הרמב”ן כותב שהוא לקח אותה בחוזקה להיות לו כאישה בניגוד לרצונה. לקיחה כזאת הוא אומר אינה אלא עינוי כלומר אונס, מהסוג שכתוב בספר דברים כ”ב, כ”ט בפסוק “תחת אשר עינה”.

אומר רבינו תבין יסוד מאוד חשוב לפני הכל, לכל אחד מישראל יש בדעתו נקודה קדושה של אהבה אליו יתברך, במילים אחרות אין יהודי שלא אוהב את ה’. זה לא תלוי בבחירה. שורש אותה אהבה היא ממידת החסד שה’ הטביע בטבע שלנו. עם אותה אהבה טבעית אנחנו יכולים ולכן צריכים לרצות ללכת בדרכי ה’.

אך מכיוון שנשברו כלי החסד (מצב רוחני קדום) נוצרה אפשרות ללב, על ידי בחירות שגויות של האדם, להיסחף אחרי אהבות ותאוות רעות. בלשון רבינו: “כאשר נשברו כלי החסד, על ידי זה (1) נטמטם ואז (2) נסתם הלב (מאותה סתימת לב נולד המושג ערלת הלב) כמו שתרגם אונקלוס על הפסוק בדברים י’, ט”ז “את ערלת לבכם” – “ית טפשות לבכון”.

כאשר נסתם הלב, אומר רבינו, אין אפשרות לאדם לקבל את אור אהבה שמגיע מהקדושה – “וזהו ביזיון וחרפה נוראה לאדם שבמקום שליבו יהיה כלי לקבל אלוקותו יתברך ויחשוק ויאהב רק אותו, במקום זה הוא מילא וסתם אותו באהבות רעות להבלי עולם הזה”. וזהו שכתוב “לא נוכל לתת אחותינו לאיש אשר ערלה כי חרפה היא לנו” (בני יעקב מסרבים לבקשה של שכם לקחת את אחותם דינה לאישה בטענה שכל אותה אומה של שכם ערלים – ליבם סתום מאור החסד לאהבת ה’ באמת – והתוצאה: אומה טפשה שהולכת אחר התאוות שלה)…שעיקר החרפה של האדם הוא הערלה – טפשות הלב כנ”ל..”.

נננווו! עם כל המלכודות והמוקשים שנכנסו ללב עם שבירת כלי החסד יש בכלל סיכוי לאהבה? אם לכאורה מראש נולדתי לתוך מצב בעייתי שכזה, מי ערב לכך שליבי לא ימשך אחר אהבות ותאוות רעות?

טוב אחי בא נרגע רגע, הרי אין לשום אדם ערבות על שום תוצאה וכמו שנאמר בתהילים ס”ח כ”א “למוות תוצאות”, ובמסכת אבות פרק ב’, ט”ז נאמר “לא עליך המלאכה לגמור..”. ערבות אין גם לצדיק הגדול ביותר. ומה כן יש? יש השתדלות, עבודה, התעוררות, אם נופלים – קמים ושוב מנסים. במילים אחרות, חוזרים להבנה שאהבה מצריכה עבודה.

 

החדשות הטובות אומר רבי נחמן:שגם (אם) ליבו משוקע באהבות רעות, עם כל זה נשאר אצלו נקודה במוח ששם עדיין מאיר לו האהבה אליו יתברך (אותו אור של אהבה טבעית שה’ השריש בנו בלא בחירה), וע”י שיעורר אותה (כלים) – על ידי זה “על כל פשעים תכסה אהבה”, שהאהבה שלו לה’ תגרש מליבו כל הפשעים, היינו האהבות לתאוות עולם הזה”.

כאן רבינו מוסיף כלי נוסף ומרכזי להצלחה: “ולזה זוכים (בנוסף להארה ולהתעוררות) על ידי התקשרות לצדיק. כי הצדיק הוא הנקודה הכללית של כל ישראל, כי הוא שורש נשמות ישראל. על כן, על ידי ההתקשרות אליו הוא מעורר אצל כל אחד את הנקודה שלו.”

מדהים כמה תקוה נותן לנו רבינו רק אם נעשה כלים ע”י זה שנרצה ונעורר את נקודת האהבה שלנו לה’. אבל יש יותר מזה! יש חיבור לצדיק. ומה יקרה אז? אז כמשל במקום להתחבר לנקודת חשמל חיובית אחת שנמצאת אצלך בלב, תתחבר הישר אל תחנת הכוח שמזרימה חשמל לכל נקודות החשמל באומה!! כתוצאה מהחיבור לצדיק, ההתעוררות והאהבה שלך לה’ ובכלל לכל המציאות שאתה חי בה – אישה, ילדים, הורים, שכנים, חברים, קולגות ולכל העולם תהייה לעילה ולעילה! וחס ושלום, גם אם תהיה נפילה חמורה, החיבור לצדיק עם העבודה שלי יחד יחזירו אותי בתשובה בבחינה של “על כל פשעים תכסה אהבה”.

שנזכה אחים יקרים להעניק אהבת אמת ולקבל חזרה אהבה שעושה נחת רוח לה’.

אוהבכם

ניסים אשכנזי בית מדרש “באור פניך”

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top
גלילה למעלה