ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
אנחנו נמצאים בערב חג השבועות, חג מתן תורה. ואני חייבת לשתף אתכם בתחושה שמלווה איתי בזמן האחרון בעקבות ייעוצים בקליניקה, שמתי לב שבתור הורים אנחנו כל הזמן דרוכים ואין לנו הרבה זמנים של נחת:
- כשהם בלימודים אנחנו דרוכים על הלימודים שלהם
- כשהם בחופש גדול אנחנו דרוכים שלא ישעמם להם
- כשהם קטנים אנחנו דרוכים בשל ההתנהגות שלהם
- וכשהם גדולים אנחנו דרוכים שהם לא הולכים בתלם
לא סתם אנחנו מותשים וכל ההורות שלנו הישרדותית, איך אפשר להיות כל הזמן דרוכים ובהילוך גבוהה?
לכן אנחנו מותשים, עייפים, מוטרדים מאוכזבים, חסרי אונים ומה לא. שימו לב אנחנו אלו שתמיד דרוכים ולא הם וכשאנחנו דרוכים זה מוריד את רמת הדריכות שלהם. לכן לא מתעורר בהם הצורך בלקיחת אחריות בשום סיטואציה בחייהם כי יש משהו אחר שדרוך במקומם או במילים אחרות משהו אחר לוקח את האחריות הדריכות הזו ממקמת אותנו במצב תמידי של מלחמה שבה אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות איזה שהיא פעולה ולגרום לילד להתנהג כפי שהיינו רוצים… למרות שהמציאות מראה לנו שאנחנו לא מצליחים ושזה לא בידיים שלנו. אבל זה לא מונע מאתנו להמשיך ולנסות מה שמעמיק את התחושות הקשות של תסכול חוסר אונים וכ’ו חשוב להבין שבין אם הילד משתף אתנו פעולה ובין אם לא, הוא עושה בדיוק מה שהוא רוצה. כך שלכאן או לכאן אין לנו שליטה על העניין.
איך זה קשור לחג מתן תורה?
אנחנו נמצאים בערב שבועות בו אנחנו מקבלים את תורתנו הקדושה. עשיית המצוות היא מקור השפע וההתקרבות לבורא ונעשית ע”י הבחירה החופשית של האדם. הקב”ה ברא אותנו בצלם אלוקים עם הבחירה חופשית כלומר ברא אותנו באופן כזה שהוא הוקיע מידיו להכריח אותנו בקיום מצוות. זה נמצא אך ורק בבחירה ובידיים שלנו. באופן דומה אנחנו לא יכולים לכפות על הילדים שלנו את הרצון שלנו החדשות הטובות הן שברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להפסיק להתמקד במה שאין לנו שליטה עליו ולהפסיק להיות דרוכים. כשזה יקרה יקרו 2 דברים חשובים:
1. נתחיל לקיים את מצוות חינוך לשמע, יהיה לנו יותר זמן כי כבר לא נהיה כל היום במצב של פול גז בניוטרל
2. זה יאפשר לעורר אצל המתבגרים את הקול הפנימי שנמצא אצל כל אדם שמאפשר הבחנה בן טוב לרע ומוביל לסור מרע ועשה טוב
מוזמנים אלי לקליניקה כדי להבין איך לאמץ את התהליך הזה לחיק המשפחה שלכם,
באהבה,
ענת