‘נוגדנים’ נגד ‘מבשרי הרעה’

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

בשעה טובה מתחילים לקרוא את ספר ‘במדבר’.
בספרים ‘שמות’ ו’ויקרא’ עסקנו בתהליך של יציאת מצרים, קבלת התורה ובניית המשכן. בספר במדבר אנו לומדים על מסעם הארוך של עמ”י במדבר.
ההתמודדות עם המדבר אינה כמו ההתמודדות עם מקום יישוב. במדבר יש קשיים ואתגרים הקשורים לאקלים, לתוואי השטח, סכנות טבע, עמים שעלולים לתקוף, ועוד. זה אינו ‘אזור הנוחות’ של היישוב המסודר בו מערכת החיים בנויה וצפויה.
כך גם בתקופות חייו של האדם. יש והאדם ‘מיושב’ וחייו מסודרים ו’זורמים’ כפי שהוא מצפה. אך יש תקופות של מסעות לא פשוטים, הפתעות, התמודדויות, שינויים ותמורות במעגלי החיים.
אחד מהדברים שיכולים לסייע לאדם לעבור בשלום את התקופות המt,גרות יותר הוא שכאשר הוא נקלע לתקופה כזו – ינסה לחשוב עם עצמו מה הוא חושב שצפוי לו בתקופה זו, אלו התמודדויות עלולות לעלות, מה היתרונות ומה החסרונות במצב זה, ואלו כלים עומדים לרשותו כדי ‘לצלוח’ את התקופה בצורה מיטבית.
בהקשר הזוגי, רציתי לספר בקצרה על מחקר של ג’ון גוטמן, פסיכולוג יהודי מוערך מאד החי באמריקה, שמקדיש את חייו לחקר הזוגיות בצורות מיוחדות ומקוריות.
בין מחקריו, הגדיר גוטמן את “ארבעת מבשרי הרעה” בזוגיות. כלומר, ארבעה דפוסים של אינטראקציה המאפיינים את האינטראקציות שתועדו בקרב זוגות שבסופו של דבר התגרשו:
א. ‘ביקורתיות’ – האשמות כלליות ותקיפת אופיו של בן הזוג (‘אתה תמיד אנוכי’ וכד’).
ב. ‘בוז’ – זלזול, התנשאות, עוקצנות, ציניות ולגלוג. כולל מה שמובע בהבעות פנים ובשפת גוף.
ג. ‘הגנתיות’ – התחמקות מלקיחת אחריות, במקום להתמודד ולהכיר ב’צד שלי’ ש’תורם’ למתח. מתבטא במגננה, תירוצים, תקיפה חזרה וכד’.
ד. התעלמות – ‘האטמות’ / ‘נסיגה’ רגשית. האדם “מנתק מגע” ו”פורש” מהמערכה. ‘שבירת כלים’ ושקיעה בעצמו.
החדשות הטובות הן שאם מפתחים מספיק מודעות, אפשר מראש ליצור ‘נוגדנים’ שיכולים לסייע שלא יתפתחו דפוסים אלו:
למניעת ביקורת – תתרגלו לפרגן, תבואו ממקום של פתיחות וסקרנות. אפשר לשוחח על משהו ‘נקודתי’ שמפריע בהתנהגות ספציפית אצל השני, ולהימנע מהכללות. כמו כן להתמקד ב’צורך שלי’ ולא ב’פסול’ שכביכול קיים בשני.
למניעת ‘בוז’ – תתרגלו לכבד, להוקיר את הטוב, להכיר תודה, להתמקד במאמצי בן הזוג ולא בתוצאות, להיזכר בטוב שקיים בינינו מיסוד הקשר.
למניעת ‘הגנתיות’ – תתרגלו לקחת אחריות במקום להתנער או להתבצר. אחריות מלאה או אחריות ‘חלקית’.
למניעת ‘התעלמות’ – כדאי ללמוד לקחת ‘פסק זמן’ ולהעניק זמן ומרחב לעצמי ולאחר. אפשר לצאת מהחדר בעת סערה אבל להגיד שיוצאים ותיכף חוזרים! אפשר לומר ‘אני צריך להירגע’, ולצאת לנשום אוויר ולעשות משהו שמרגיע את האדם.
בע”ה נקווה שבעזרת פיתוח המודעות לדברים שעלולים לפגוע במערכת היחסים שלנו, נתרגל להתנהג בצורה שתבנה מערכת בריאה ושמחה. בהצלחה!