הרב אהוד שרגא, יועץ זוגי רב קהילת אוהל אבות בפסגת זאב ומרצה ב”באור פניך”
פרשת השבוע, פרשת בהר, עוסקת בסוגיית העוני והיחס לעני:
“וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ” (ויקרא כ”ה, ל”ה).
בגמרא במסכת תענית [דף כ”א עמוד א’] מובא סיפור על שניים מגדולי חכמי ישראל, שהיו לומדים תורה מתוך עניות וצער, ויחסם לעוני [הסיפור מובא בתרגום קל]:
אילפא ור’ יוחנן היו לומדים תורה, והיו דחוקים כלכלית מאוד. אמרו זה לזה: נלך ונעסוק בסחורה, ונקיים בנו את הפסוק: “אפס כי לא יהיה בך אביון”. בהולכם בדרך ישבו תחת כותל רעוע ע”מ לאכול. באו שני מלאכי השרת, שמע רבי יוחנן שאמר מלאך אחד לחברו: נפיל עליהם את הכותל ונהרגם, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר לו השני: הנח להם, כי יש בהם אחד שהשעה משחקת לו. רבי יוחנן שמע את שיחת המלאכים, ואילפא לא שמע. אמר רבי יוחנן לאילפא: שמע כבודו דבר מה? – אמר לו: לא. אמר: ממה ששמעתי אני ואילו אילפא לא שמע, שמע מינה שאני הוא זה שמשחקת לו השעה. אמר לו רבי יוחנן: אחזור ואקיים בעצמי את הפסוק: “כי לא יחדל אביון מקרב הארץ”.
יחסו של אילפא למצבו הקשה כעני, ברור. הוא לא מקבל זאת כגזרת גורל, אלא פועל לשינוי המצב. לעומתו עמדתו של ר’ יוחנן לא ברורה, אבל בעצם עמדת התורה לא ברוה, כי ר’ יוחנן מצטט שני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה! בתחילה הוא נוקט בפסוק בפרשת ראה (דברים ט”ו, ד’): “אפס כי לא יהיה בך אביון”, ולאחר מכן הוא מצטט את הפסוק המופיע בהמשך הפרשה (ט”ו, י”א): “כי לא יחדל אביון מקרב הארץ”?!
נראה שר’ יוחנן הבין שהתורה לא מציבה בפנינו עובדות ומציאות מוגמרת, אלא מעמידה אותנו במעין צומת של החלטות, כאשר ברור שנקיטה של כל אחת מהדרכים תצריך מאמץ ויהיו לה השלכות. אדם באופן פרטי, ואומה ואף העולם באופן כללי יכולים להחליט כי מצב בו יש עניים ועשירים הוא חלק ממציאות החיים, ולנהל את חייהם בתפישה זו. מאידך, יכולה להתקבל החלטה כי עוני היא מציאות בלתי מתקבלת על הדעת, והאדם והחברה יפעלו ללא לאות עד לשינויה. התורה חושפת בפנינו את העובדה ששתי ההחלטות לגיטימיות, ושתי ההחלטות ניתנות לביצוע.
פעמים רבות במהלך שיחות עם זוגות מתגלה תפישה שאומרת שאין ברירה. מכל מה שעברנו עד כה, חוויות שליליות, ויכוחים ומריבות, אין מה לעשות. ניתן להתגרש או להמשיך לחיות במציאות לא נעימה שכזו. אבל האמת היא שבני הזוג ניצבים בפני צומת. דווקא המשבר יכול להתגלות לא כשבר אלא כלידה חדשה [כאישה היושבת על המשבר]. דווקא הזעזוע שחל בשטף החיים מוביל אותנו לצומת, ובצומת ניתן לבחור גם דרך חדשה וטובה בהרבה. פעמים רבות מתגלה שהשבר הוא הזדמנות ואפילו סוג של מתנה לצמיחה חדשה ולהפריה זוגית. השאלה המעניינת היא האם ניתן להגיע לצומת שכזו גם ללא משבר… בהצלחה!