הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
השבת היא שבת ‘מברכין’ וערב ראש חודש אדר ב’, וימי הפורים כבר עומדים על פתחנו.
בסוף הפרק הראשון שבמגילת אסתר (פס’ כ”ב), כותב המלך אחשוורוש למדינותיו, ציווי מעניין: “וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ”.
חז”ל ופרשני המקרא מעירים על דברי אחשוורוש שמקבלי האגרות תמהו על כך – “אמרי: מאי האי דשדיר לן ‘להיות כל איש שורר בביתו’?! פשיטא, אפילו קרחה בביתיה פרדשכא ליהוי!” (גמרא מגילה י”ב).
כלומר: אחשוורוש הוחזק שוטה בעיני האומות אחרי הוראה זו- “אומרים האומות: מה זה ששלח לומר לנו להיות כל איש שורר בביתו? שאף הגרדן שורר בביתו..” (יעויין רש”י). כלומר, ברור מאליו שכל איש ‘שורר’ בביתו, כלומר מעמדו בביתו הוא מכובד, כמו ‘שר’, אפילו אם הוא איש פשוט שעוסק במלאכה פשוטה, ומה הצורך של אחשוורוש לצוות זאת במיוחד…?
פעמים רבות בין בני זוג מתרחשים ‘עימותים’ שכשמתבוננים בשורשם מגלים שיש כאן כעין מאבק סמוי – ‘מי ישלוט’, ומי יקבע בענייני הבית.
לא קל לרווק המנהל את מערכת חייו בעצמו, להיכנס למערכת של שותפות יומיומית ו’גורם נוסף’ שמעורב בהחלטות בחייו.
אחת מהיכולות שתאפשרנה לאדם ליצור זוגיות טובה, בריאה ומצמיחה, היא היכולת להיות מתחשב כלפי בן/בת הזוג, ולשים את טובת בן הזוג ב’פרונט’ ולשמוח בהטבה כלפיו יותר מאשר במילוי הצורך האישי וההטבה שלו עצמו.
בניית יכולת זו צריכה לבוא ממקום של ‘לכתחילה’ ולא ממקום של “נו טוב, אין ברירה יש כאן עוד שותף שחייבים להתחשב גם בו..”.
צריך לדעת שבאופן מעשי ‘מאזן הכוחות’ בין בני הזוג, הולך ונבנה עם הזמן. יש זוגות שה’כוח’ שווה ביניהם, יש זוגות שאחד דומיננטי יותר ועיקר ה’כוח’ וההנהגה – אצלו, ויש זוגות שהדבר מתחלק בין התחומים השונים. על כל זוג לחשוב יחד וללבן יחד מה יהא להם טוב ואיזו חלוקה תתאים להם.
תהא החלוקה אשר תהא – מה שוודאי חייב להיות הוא ההבנה כי בני הזוג ‘נמצאים על אותה סירה’. מה שטוב לאחד גם טוב לשני ומה שרע לאחד רע לשני. נמצאים יחד מצד אחד של ה’מתרס’ ולא כאחד מול השני בצורה של מאבק.
יחד עם הרבה אהבה, הרבה קירבה והרבה הקשבה – בע”ה בני הזוג יגיעו לצורת החיים המתאימה והנכונה להם.
נסיים בדברי אחד מגדולי החסידות, רבי יעקב יוסף מפולנאה, הממקד ב’וורט’ חריף את האדם קודם כל מול עצמו בשליטה עצמית:
“במגילה נאמר ‘להיות כל איש שורר בביתו’ – כל אדם צריך לשלוט על ‘ביתו’ האישי, על החומר שבו, ולא להניח ליצר לשלוט בו”.