הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
אנו מצויים בתקופה המכונה “ימי השובבים”. בספרות הפוסקים מובא מנהג של ימי תענית ותשובה בשבועות בהם קוראים בתורה את הפרשות הראשונות בספר שמות – שמות, וארא, בֹּא, בשלח, יתרו, משפטים – שראשי התיבות שלהן מצטרפים למלה שובבי”ם. בהמשך באו המקובלים, ובראשם האר”י הקדוש, ונתנו תוקף למנהג זה, כשהם מגלים בו הרבה רמזים וכוונות עמוקות. ידוע שבין השאר דובר על המושג ‘תיקון הברית’, כלומר התחזקות בשמירה על צניעות ואיסורי עריות והמסתעף מהן.
רבים הם מנהגי התענית והתשובה לתקופה זו, כמופיע בספרי המנהגים. ידוע שבדורות הקודמים היה קל יותר ורגיל יותר לנהוג תעניות וסיגופים, אך בדורות האחרונים ירדה חולשה לעולם וממעטים בכך, והפוסקים מציינים את לימוד התורה, אמירת תהילים ושמירת הדיבור (או אפילו ‘תענית דיבור’) כדרכי תשובה ותיקון המתאימים להתחזק בהם בימים אלו.
בעניין ‘שלום בית’ והקשר הזוגי-משפחתי, ניתן לומר קודם כל שכחלק מ’תיקון הברית’ שהזכרנו לעיל, בוודאי שחיזוק התא המשפחתי והקשר הייחודי בין איש לאשתו – הוא חלק מתשובה ותיקון. שכן מדובר בריכוז הכוחות וההתקשרות למקום הנכון, לקשר הזוגי, בניגוד למצב של ‘כשל’ בו מנותבים הכוחות למקומות זרים שעל פי תורתנו אין להשתמש בהם שם.
באשר לשמירת כוח הדיבור, שגם היא חלק מהתיקון (כפי שהזכרנו לעיל), פשוט וברור שאחד המדדים המשמעותיים ביותר לכוח הדיבור של האדם, הוא הדיבור עם אשתו ועם בני ביתו. כידוע יש אנשים ש’מחוץ לבית’ מאירים פנים ומדברים בצורה נעימה ויפה, אך כשהם מגיעים לביתם הם מתקשים לשלוט בדיבורם כלפי בני הבית, וכתוצאה מכך נוצרים מתחים ומתפתחות מריבות.
לכן, הצעתי היא שאל יעשה אדם לעצמו ‘עבודה קלה’ ויחליט על התחזקות ‘בחוץ’, אלא ראשית כל יפנה ל’מעבדת החיים’ שבביתו, ושם ינסה לתקן לאט לאט ובסבלנות, יחזק את הקשר עם אשתו וילדיו וינסה להיות מודע יותר לשיחו ושיגו והנעמת דיבוריו. מתוך כך קל וחומר שיצליח יותר להתנהל גם בעולם שבחוץ בדרכי נעם ובשלום.
“שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם, הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה’ אלוקינו” (ירמיהו ג’, כ”ב).