הרב שלומי פולמן, מאמן אישי, יועץ זוגי ומיני

שאלה זו היא חלק משאלת חינוך הילדים להתנהלות כספית וכלכלית במהלך השנה כולה. התשובה לשאלה זו היא בהחלט כן. אך השאלה האמיתית היא באיזה גיל ובאילו השלכות. נסביר: היחס לכסף היא בהחלט שאלה חינוכית בעיקרה. היא טומנת בחובה את עיקר מהלך החינוך והוא – “דחיית סיפוקים“. יותר מכך, הייתי אומר כי זו חובתנו כהורים לחנך את ילדינו לדחיית סיפוקים, ובתחום הכלכלי – מה לקנות ומתי – וזו הזדמנות טובה לכך. כמובן יש להתאים זאת לגיל הילד, יכולת הבנתו ותפיסתו, ובכך יש שוני רגשי ותפיסתי לכל ילד. אין כמו ההורים המכירים את הילד ויודעים עד כמה ילדם מסוגל להכיל וכיצד יתרגם זאת ברמתו והבנתו. 

ניתן וראוי אף ליצור סיטואציות ומשחק מדמה כיצד לחלק סכום כסף זה בין “חשוב” ל”דחוף”, בין “רוצה” ל”צריך”. יש להפעיל שיקול דעת כיצד לשתף את הילד בלי להלחיץ אותו, וכיצד יהיה מסוגל לקבל ולהכיל את המושגים של “תקציב”, “חיסכון”, “אין” ו”יש”. מומלץ להתכונן ולהכין מפגש של צריכה נבונה. כגון: אם הילד מצטרף לקניה עם ההורים, לא לחכות ל”אמא, תקני לי!”, אלא להקציב מראש סכום ולתרגל מראש את שיקולי הקניה. כמו השוואת מחירים, השוואת כמויות, צריכה נכונה, עלות מול תועלת, חשיבה לטווח ארוך, משמעויות של חיסכון וכו’.

רצוי ואף חובה להשתמש בתחום הכלכלי כמקור להעצמה וחינוך ערכי ופיננסי. כל זאת מבלי ליצור לחץ רגשי או חרדתי של עוני ומסכנות, מתוך הנחה כי ילדים מקבלים את תוכן דברינו והתנהגויותינו בצורה אחרת ממבוגרים. לילד מתווסף אלמנט של פרופורציה ודמיון שעשויים לתת תרגום שונה ושלילי ממה שהתכוון ההורה.  בסופו של התהליך הילד אמור להתבגר ולפתח התלבטות וקבלת החלטה או שיקול דעת בתחום זה ויש לנצלו כיאות אך בזהירות. דמי כיס או דמי חנוכה וקבלת מתנות כספיות במזומן לילד ישירות הן הזדמנות פז לתרגול חשיבה כלכלית חינוכית ראויה. כדאי לתאם מראש עם הסבים והסבתות שנותנים לילדים את דמי החנוכה שיתאימו את הסכום לגיל הילד, שיתנו לילדים בגילאים דומים סכומים שווים, ואיזה חלק מהסכום נמסר לידי ההורים לחיסכון עבור הילד. כאשר הם קונים מתנות, חשוב לתאם שאין נותנים לילד מתנה יקרה מדי לגילו, ושיש התאמה בין המתנה לרוח החינוכית בבית.