הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
עודנו נמצאים בתקופת מלחמה, וכרגע נראה שעוד ייקח זמן עד שנסיים במשימה הגדולה של הבסת אויבינו ונחזור לשגרה הרגילה של חיי היומיום. לכאורה, הידיעה שאיננו במצב רגיל של שגרה אלא במצב בעל שינויים תכופים בחיי המשפחה ובחיי הכלל – מקשה עלינו להתנהל בטוב ולבנות את חיינו בשלווה, מתוך תכנון, ובסדר בריא.
בטור שעבר (פרשת לך לך) כתבתי אודות ההתבוננות של – לדעת להפריד מה לא בהיר לנו בתקופה זו ומה כן בהיר וקיים אצלנו ולקחת את הטוב והבהיר ולהרחיב ולהעצים אותו. הפעם אזכיר בצורה כללית תובנה נוספת – אני חושב שנכון וכדאי להתבונן מזווית קצת אחרת על מה שפתחנו בו בתחילת הטור הזה, ולומר שבעצם איננו עוצרים את החיים וממתינים עד שתחזור ה’שגרה’ הרגילה והידועה לנו, בה נהיה נפעלים וניזונים מהמפגש היומיומי עם המוכר והרגיל לנו, אלא ‘לבנות שגרה חדשה’ כעת.
במסגרת ה’שגרה’ הזו, חוץ מההתאמה ה’טכנית’ של סדר יום שמתאים למצב הקיים, קודם נפנים ונתחבר לרעיון שבתקופה זו אנו נפגשים עם דברים גדולים, עם רוח גדולה ורוממות גדולה בעם ישראל כולו, עקב המשימה של הלחימה, והדבר משפיע עלינו ומיטיב עמנו אם נדע להכין את ה’כלי’ לספוג את ההשפעה הזו. אם בזמני שגרה אנו משקיעים זמן רב בשיחות ובשיתוף רגשי עם בן הזוג או עם ילדינו – יכול להיות שכעת זמן זה הצטמצם עקב כורח הנסיבות, והשכלול של הקשר האישי שלנו הוא דווקא על ידי התגייסות משותפת למלחמה: או התגייסות כפשוטו, שהבעל והאב מגויס לצבא למערכה, או התגייסות של פעולות של התנדבויות ועשיית חסד עם חיילים או עם בני משפחותיהם של החיילים, או בעשיית חסד עם אנשים מעם ישראל באופן כללי.
זה שמשפחה תורמת מנפשה, מכספה ומזמנה לצורך אידיאלים גדולים – זה בונה בצורה משמעותית מאד את המשפחה. ככל שמחזקים את הרוח והאידיאלים בבית – המשפחה נעשית מלוכדת יותר ובעלת קשר בריא ושמח של חיים. כך הוא הטבע בעם ישראל, כיוון שהוא עם שאיננו ככל העמים – ביסודו עומדים אידיאלים גדולים של חיבור שמיים וארץ, תיקון עולם והשראת השכינה. בזמני שגרה ייתכן שקבענו לעצמנו ‘מינון’ מאוזן מסוים בין ההשקעה הפיזית הישירה בשיח, בתקשורת ובהטבה המעשית בין בני הבית, לבין ההשקעה בחיזוק הרוח וחיבור לאידאלים ולערכים. בכך אנו בונים נכון את משפחתנו.
אך בעת מלחמה כמו זו, מצופה מאיתנו לנהל קצת אחרת את הדברים, ולהוסיף עוד בחיזוק הרוח ובהתגייסות משפחתית משותפת לסיוע במלחמה. בע”ה מובטח לנו שלא נגרע בחיי המשפחה שלנו, אלא אדרבא נוסיף בריאות אומץ ושמחה גם בהם. וכשמשפחות ישראל יתחזקו וייבנו בצורה טובה, ייבנה כל כלל ישראל בטוב ויגיע לשלימותו ולתיקונו.