הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
בפרשתנו מצטווה אברהם אבינו ע”ה לצאת מארצו ומולדתו וללכת אל הלא נודע – “אל הארץ אשר אראך”. אברהם קם והולך מתוך אמונה עצומה ומתוך בטחון בקב”ה. יהודים בכל הדורות הלכו במדבר, באש ובמים אחר דבר ה’. בתוך כל אי הוודאות – שררה וודאות גמורה שדבר ה’ קיים לעולם, והאור אינו רק בקצה המנהרה אלא אף הולך ומנהיר כבר כעת.
אנו מצויים בתקופה של מלחמה, תקופה של הרבה חוסר ודאות מה יילד יום ברמה הלאומית וברמה האישית-משפחתית. גם מי שאינו מגוייס לצבא, דהיינו ה’עורף’ – צריך להתאזר בחוסן ובגבורה, ומתוך כך גם כל ישראל ובראשם הלוחמים הגיבורים יתאזרו בגבורה ויילחמו עד להכנעת האויב. ישנן דרכים רבות לפתח חוסן, ואחת מהן לענ”ד היא – למצוא את הוודאות הקיימת. להאחז ב’עוגנים’, בדברים שודאי קיימים ולא מוטלים בספק ויכולים לתת הרבה כוח.
קודם כל צריך להכיר שיש וודאות. לעיתים אנשים נוטים לומר – “בתקופה הזו הכל לא ברור, הכל חסר וודאות והכל מבולגן”. זה אמנם בסדר ‘לפרוק’ ו’לשחרר קיטור’, אבל ודאי שאי אפשר להישאר בכך. עלינו קודם כל להכיר מה לא ודאי ומה כן ודאי. עצם ההעלאה לתודעה שיש דברים ודאיים – כבר מקילה ומשחררת.
בשלב הבא, כדאי לנתח ולהפריד – מה ודאי ומה לא. ואם נתמקד כרגע במקום הזוגי-משפחתי, בטוחני שנגלה דברים רבים שהם ודאיים ומתוכם ניתן לשאוב הרבה כוח. כגון: אנו נשואים ב”ה. מי שזכה לילדים – ב”ה. יש לנו ערכים, יש לנו חיים יהודיים לאורה של תורה, ויש כוחות חיוביים רבים שטמונים בביתנו. יש לנו זה את זו וזו את זה – להקשיב אחד לשני, לפרוק, לשתף, להתרגש יחד, אף לפחד יחד. איזה אוצר נפלא יש כאן!
בשלב הבא ניתן לחשוב – כיצד משתמשים בדברים הוודאיים אצלנו כדי להוסיף בעזרת אור, להוסיף שמחה, להוסיף רוממות וגבורה וכו’. זה יכול להיות שעות נוספות של שהות משותפת ושיח משותף, זה יכול להיות בקביעת לימוד יומי משותף, בהתנדבות וחסד לטובת המלחמה והלוחמים, ועוד ועוד. כדאי גם לזכור לגייס עוד ועוד סבלנות בתוכנו, להתנהגויות קצת פחות רגילות של בן/בת הזוג ושל הילדים. התקופה מאתגרת וגורמת לרבים מאיתנו להתנהג בצורה הישרדותית יותר, ולהגיב לפעמים בצורה פחות נעימה לסובבים. נתאזר בסבלנות הן כלפי עצמנו והן כלפי משפחתנו, ניקח בחשבון את התקופה הלא פשוטה הזו ונחזור ונבטא את אהבתנו לקרובים לנו.
לא נישבר מאכזבות, ממתחים וממריבות שקורות לפעמים, וניתן לסובבים אותנו לשתף בתסכולים ובכאבים בלי להחלש ובלי לקחת אישית ו’ללב’ ולהיפגע. כדאי לדחות ‘ויכוחים’ אידיאולוגיים וערכיים שאינם מועילים…בע”ה אחרי המלחמה נחליט יחד מי יהיה ראש הממשלה הבא… נביע במילים מפורשות מה אנו צריכים ולא ‘נבחן’ ו’ננסה’ את בן/בת הזוג לראות אם ינחש/תנחש מה אנו צריכים…
בע”ה נצא מחוזקים מתקופה זו, הן עמ”י והן כל משפחה ומשפחה – “באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו”.