הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
פעם אמר ר’ אריה לוין זצ”ל. שיש שניים שמכירים את האדם באופן אמיתי – הקב”ה, ואשתו…
באופן בסיסי נראה שכוונת אמרה זו היא שחוץ מזה שהקב”ה ‘מלוא כל הארץ כבודו’ ויודע כל מעשי בני אדם, גם אשתו של אדם יודעת מעשיו, כיוון שהיא רואה את בעלה במצבים שונים גם ‘ביתיים’ שהם אותנטיים יותר לפעמים מההתנהלות של אדם כשהוא בחוץ לעיני בני אדם.
אך נראה שבאמרה חריפה זהו טמון עומק גדול מזה – האדם ‘נבחן’ כפי שהוא מתייחס לאשתו (או אישה לבעלה..) ולבני ביתו.
פעמים רבות ישנם בני אדם שמחוץ לביתם הם אנשי חסד, מאירי פנים לכל אדם, בעלי סבלנות גדולה והקשבה גדולה – אך כשהם בביתם, כביכול הם בני אדם שונים לגמרי. הם כועסים, לא מקשיבים ומרבים בביקורת. בנוסף, הם לפעמים ‘עושים חסד’ על חשבון בני ביתם – כגון שעסוקים ללא הרף במענה לשיחות טלפוניות על חשבון הזמן שהיו אמורים להקדיש לביתם.
אינני אומר שזכויותיהם הרבות מחוץ לביתם – אינם בעלי ערך, חלילה. אך מאידך עליהם לערוך חשבון נפש ולהבין מה קורה בביתם. מה גורם להם להתנהג באופן שונה, האם הם חושבים שבני ביתם פחות זקוקים להם, או שהם חושבים שוודאי שבני הבית ‘מוחלים להם’ ומגויסים לעבודתם למען החסד וכו’ – דבר שכמובן מאד מאד לא ברור שכך הוא…
פעמים רבות במה שנוגע לאחרים ולא לאדם עצמו – קל לאדם לעסוק ולהיות בנתינה. אך בני ביתו של אדם כבר נוגעים ומשפיעים על חיי האדם עצמו וגם הוא מוצא עצמו נעלב או מתוסכל מהתנהגויות שהוא פוגש בביתו.
על האדם לדעת שמצבו מול בני ביתו ‘משקף’ את מצבו המידתי והרוחני, ובימים אלו בהם אנו מצויים, ‘עשרת ימי תשובה’, לא תיתכן חזרה בתשובה אמיתית ללא תיקון שורשי ומקיף שיתבטא וייבחן בין כותלי ביתו.
נראה שהשלב הראשון הוא פיתוח המודעות. לאחר שאדם מודע לפער שבין התנהגותו בביתו להתנהגותו בחוץ – עליו לחשוב מדוע קיים פער זה, מה נותן לו השראה וכוחות לפעול מחוץ לביתו ומה גורם לו קושי בביתו, ואיזו מידה טעונה תיקון אצלו, בנוסף למעשיו אותם רוצה לתקן. לאחר מכן יוכל להציב לעצמו מטרות ויעדים כיצד לבנות נכון את עצמו ואת היחס לביתו ולהתחיל לפעול לתיקון ושיפור.
נזכה כולנו לשוב בתשובה שלימה בכל אורחות חיינו. גמר חתימה טובה!