הרב שרגא סימונס
האשכנזים נוהגים לומר “סליחות” החל ממוצאי השבת שלפני ראש השנה. ה”סליחות” הן סדרת תפילות מיוחדת שמטרתן לפתוח את סגור ליבנו ולעורר רחמי שמיים. אם ראש השנה חל בתחילת השבוע, מתחילים לומר “סליחות” ממוצאי השבת של השבוע הקודם. הספרדים מקדימים לומר “סליחות” החל מראש חודש אלול.
לאחר חטא העגל, משה רבנו ביקש מאלוקים שיראה לו את הדרך בה הוא מנהיג את העולם. תשובתו של הא-ל ידועה בשם “שלוש עשרה מידות של רחמים”, המתארות את סבלנותו של הבורא. בהכנות לראש השנה, אותו הא-ל שברא אותנו עם לב טהור ונקי, אותו הא-ל שנתן לנו הזדמנות בעולמו, נותן לנו הזדמנות נוספת אם “פספסנו” את הראשונה.
ה”סליחות” נאמרות במניין של עשרה. אם אין אפשרות להגיע למניין, יש לאומרן ביחידות, תוך השמטת הקטעים בשפה הארמית וי”ג המידות.
לסיום, ההיבט החשוב ביותר של חודש אלול, הוא יצירת תכנית לחיים, משום שכאשר היום הגדול יגיע, וכל אחד מאיתנו יתייצב אל מול בורא העולם לבקש עוד שנה, רצוי שנדע מה בעצם אנחנו מבקשים!