פרשת מטות-מסעי- “נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים…” (במדבר, כ”ז, ב’)

הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים

“נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים…” (במדבר, כ”ז, ב’)

הקב”ה קורא למשה לנקום במדיינים לפני מותו. הנקמה היא מהלך שלעיתים מחויב בכדי למנוע פגיעה עתידית, לרתיעה. האם התגובה הזו נכונה גם בין ילדים? הורים רבים אומרים לילדים שלהם כשילד מרביץ לכם – תחזירו! האם זה נכון?
כשמציקים לילד שלנו זו חוויה לא פשוטה עבורנו, כהורים. המהות שלנו היא להגן ולגרום להם להרגיש הכי בטוחים בעולם. מתוך הרגש הזה והרצון להגן עליהם, אנחנו מלמדים אותם להחזיר, לא להיות הקורבן.

ילדים בגילאים הצעירים נמצאים בנוכחות מבוגר, כי הם זקוקים להשגחה. כשאנחנו מלמדים אותם להחזיר אנחנו אומרים- אתה לבד, האחריות לדאוג שתהיה בסדר היא עליך.  זה עלול לגרום לחוויה של בהלה אצל הילדים, בדיוק הפוך ממה שרצינו. הילד עשוי לחשוב לעצמו: מה אם אני לא חזק או בטוח מספיק להחזיר? מי ישמור עלי? חלקם ירגישו את זה בסיטואציה עצמה וחלקם יראו את הבהלה בדרכים עקיפות. במקרה של ריב בין ילדים, שלרוב לא מהווה סכנה של ממש, אנחנו רוצים להעביר מסר שיש מי ששומר עליך, אתה לא לבד. בדיוק כמו שנגיד לילד שלנו, אם אתה רואה נחש או איום אחר, תקרא למבוגר. גם במקרה של מריבה, אנחנו רוצים להעביר את אותו המסר- אתה לא לבד בסיטואציה, האחריות לפתרון לא עליך, יש מי ששומר עלייך.

ניתן גם להסתכל על הדברים מזווית אחרת. ילדים צעירים עוד לא בשלים לתווך בעצמם סיטואציות חברתיות. הם חושבים בצורה אגוצנטרית ומבינים את העולם בצורה פשטנית מאוד. יכול להיות שילד יחליט להחזיר לאחותו התינוקות, שלא מודעת לסביבה ונתנה מכה בטעות. ילדים בגיל צעיר זקוקים לתיווך חברתי. אם נעביר את האחריות לפתרון בעיות חברתיות, לידיים שלהם, לא תהיה כאן למידה, שכל כך חשובה עבור פיתוח ושיכלול המיומנויות החברתיות של הילדים. בזמן העימותים והמריבות חשוב שנהיה שם איתם. שנלמד ונשמש דוגמא לדרך שבה ניתן לפתור קונפליקטים ללא אלימות.

אנחנו רוצים לתת הכוונה לילדים שלנו וישנם דברים שנוכל ללמד אותם, שמשדרים תקיפות, אבל לא אלימות. למשל להושיט יד קדימה, לומר לא. להתרחק מהסביבה הפוגעת. אבל הכי חשוב לגשת למבוגר שנמצא איתם. אפשר להיות אסרטיבי בלי לבטא אגרסיביות. כשהמבוגר יגיע הוא יהווה מודלינג לדרך המתאימה לפתרון בעיות. כשהגננת תגיע היא לא תשאל מי התחיל ותחזיר לו. נכון? גננת טובה תיתן מקום משותף לשני הילדים שהיו מעורבים בקונפליקט. היא תנסה להבין מה גרם להתנגשות ותחשוב ביחד עם הילדים על פתרון מתאים. הילדים ילמדו דרך דוגמא אישית וייקח להם זמן עד שידעו ליישם את הלמידה בעצמם אך לשם כך אנחנו איתם. כשמריבה מתעוררת, זו ההזדמנות שלנו לדבר ולהעביר את הערכים לפיהם אנחנו רוצים שיגדלו, ולא לתת חיזוק ולגיטימציה להצטרף למה שכרגע, מקולקל במציאות החברתית שלנו.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top
גלילה למעלה