מה טובו אוהליך יעקב

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

בפרשתנו, לאחר פעמיים בהן ניסה בלק להביא את בלעם לקלל את ישראל והקב”ה שם בפיו דברי ברכה, לקחו בלק אל ראש הפעור. בלעם צפה משם על עם-ישראל – “וירא את ישראל שוכן לשבטיו”, ובעקבות זאת “ותהי עליו רוח אלוקים”. במסגרת דבריו אמר בין השאר: “מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל” (במדבר כ”ד).

רש”י מסביר שבלעם ראה 2 דברים שגרמו לו התפעלות:

1. “ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין”.
2. “ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אוהל חברו”.

נראה שבדברים אלו טמונים כמובן קודם כל יסודות הלכתיים ומהותיים חשובים. שמירת הייחוס בישראל ושמירת הצניעות המשפחתית.

ומעט בפן הזוגי/משפחתי – חשוב מאד לשמור על מסגרת זוגית ומשפחתית ברורה. אם נתמקד בפן הזוגי – כמובן שיש דברים ששייכים לאמון הבסיסי שבין בני הזוג, כמו הנאמנות זה לזו, והשיתוף ההדדי בשיח מתמיד. אבל על גבי זה גם חשוב מאד שלא להתערבב עם אחרים, כולל בני המשפחה המורחבת. צריך לשמור על גבולות בריאים. מחד – יחסים טובים עם בני המשפחה המורחבת, ובכל שכן עם ההורים, אך יחד עם זאת לדעת לקבוע גבול נכון, מה נכון ומה בריא לשתף אחרים, ומתי מתאים לבוא לביקורים או לקבל ביקורים.

כך גם עם חברים ועם שכנים. לא כדאי לייצר מצב של חיים ‘אחד בתוך השני’ שכולם יודעים הכל על כולם. יש מקום ייחודי ואינטימי לבני הזוג, בו אין להכניס זר. פשוט הדבר שבענייני קרבה גופניים, או מצב הנדה/ימי ההיתר, אך גם בעוד דברים – לדוגמא, אם אתם נתונים במסע של התמודדות רפואית/נפשית מסויימת – שימו לב מה נכון לכם לשתף ומה נכון לכם לשמור לעצמכם. מה יסייע וייתן לכם תמיכה, ומה יגרום לפעמים להתערבות לא רצויה בחייכם.  כך גם בעוד המון פרטים מהחיים. זו קריאת כיוון, ואידך – זיל גמור.

נתפלל שהקב”ה יהפוך לנו את כל העניינים השליליים לברכה, ונזכה שמתוך השמירה על בתינו, הקב”ה ישרה שכינתו ביננו ויבנה ביתו-בית מקדשנו, מהרה, אמן.