האם מותר לדבר על תוכניות הנוגעות לימות החול?

הרב י.צ. רימון רב גוש עציון

כשם שאסור לעסוק בשבת בענייני חול, כך אסור לדבר דיבורים המתאימים לימות החול, כפי שנלמד מהפסוק “וְדַבֵּר דָּבָר” (ישעיהו נ”ח, י”ג) – “שלא יהא דִבּוּרְךָ של שבת כְּדִבּוּרְךָ של חול”. לכן אין לדבר על ענייני מסחר ועסקים, וגם אין לדבר על פעולה שמתכננים לבצע בימות החול, אם אין אפשרות לעשות פעולה כזו בשבת באופן המותר. כך למשל, אסור לומר “מחר אסע למקום פלוני” או “מחר אקנה סחורה פלונית” (שולחן ערוך, ש”ז, א’).

קל וחומר שאין לומר דברים המקדמים באופן מעשי את תוכניותיו בימות החול, כגון לבקש מאדם אחר לעשות עבורו מלאכה לאחר השבת. פעולה כזו עשויה להיות אסורה גם מצד “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ” (שולחן ערוך הרב, ש”ז, א’).

אמנם, מותר לומר דברים המקדמים באופן מעשי קיום של מצווה בימות החול. נחלקו הפוסקים בנוגע לדיבור בעלמא על תוכנית לקיים מצווה כלשהי לאחר השבת, שאין בו תועלת מעשית לקיום אותה מצווה. להלכה נפסק שמעיקר הדין אפשר להקל, אך נכון להחמיר לכתחילה ולא לדבר על מצווה המתוכננת לאחר השבת, אם אין בדיבור זה צורך ותועלת כלשהם לקיום המצווה (משנה ברורה, ש”ז, ס”ק א’).