קח אחריות, תהיה ‘שחקן’

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

מציאות ידועה, מוכרת, וכאובה – שוב רבתם, שוב התפרצת, שוב לא עמדת במטלה שהתחייבת לעמוד בה בבית, שוב שכחת לקנות מה שאמרת שתקנה….. התחושה היא כבדה. ‘אשמה’ שרובצת. ותוהה האדם – איך להתרומם? מה לעשות? הפתרון הקל והלא מועיל הוא לברוח מהמציאות – להתעלם, לתרץ תירוצים שונים, או להתפלל שבן/בת הזוג ישכחו מה’פאשלה’ שנעשתה. אבל כפי שאמרנו – קל ולא מועיל.

מה כן?

תאמצו מילה חדשה ומונח חדש – במקום ‘אשמה’, ‘אחריות’.

‘אשמה’ מכבידה, ‘אשמה’ משקעת בבוץ ואינך רואה את דרך המוצא.

‘אחריות’ – מחד, מחברת אותך ל’פאשלה’, אתה אחראי לה. אינך יכול לחמוק. מאידך – יש בה גם ניצוץ של תקווה ותיקון. אם אני ‘אחראי’ למה שקרה, אני אדם ‘פעיל’ ו’בעל אחריות’, גם במובן החיובי, ויכול לפעול טוב. כותב הרב קוק (אורות התשובה ט”ז, א1): “אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם”. בשביל להתקדם, חייבים לדלג מעל המשוכה הקשה והכואבת של ההודאה בטעות. האחריות על החטא נובעת מהעובדה שהאדם חופשי בבחירתו ויכול להחליט אם לעשות טוב או רע. אדם שיש בתוכו מספיק חופש כדי לבחור – ראוי להיות אדם אחראי. המשך דברי הרב קוק: “וזהו גם כן תוכן הווידוי המחובר עם מצות התשובה, שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכולתו על סדרי חייו ומעשיו”.

הרגע המדהים שבו אדם עומד ולוקח אחריות הוא תחילת החופש. כך יוצאים מהשעבוד לחסרונות אל מרחבי התשובה האינסופיים. משל ידוע בעולם האימון והייעוץ הוא המשל הממקם את האדם – היכן אתה ב’מגרש’ – פרשן? צופה? כלומר עומד מהצד ורק יודע לדבר ולתאר? תהיה ‘שחקן’! תפעל, קח אחריות, תשפיע, תחולל! קח את האחריות וההגה לידיך, תתחיל לפעול אפילו פעולה קטנטנה, והניצוץ שהבערת יהיה לאור גדול וישנה מהרה את הדינמיקה ולאט לאט המערכת המשפחתית תתאזן, ועוד ועוד פעולות טובות ייצאו אל הפועל.

בהצלחה!