שירה דיוק, מאמנת אישית ויועצת זוגית
לפעמים מגיעים אליי זוגות כאשר ה”בעיה” בזוגיות שלהם היא “אנחנו רבים ממש הרבה”. ואני אומרת מריבה זה טוב, זה הזדמנות הגדיר את עצמי והצרכים שלי, מריבה זה מקום לצמיחה, רק מה- צריך לדעת איך לריב. ר’ נחמן מסביר את המילה מחלוקת, מה קורה במחלוקת? שני הצדדים מתרחקים אחד מהשני וכך נוצר חלל בן האנשים שבמחלוקת וכעת וישנה הזדמנות ליצור דבר חדש ברווח שנוצר. יש מקום למשהו חדש לצמוח.
מותר לריב ומותר להתווכח רק צריך לדעת איך… ראשית ישנה מערכת חוקים שהם אסורים בכל מחיר.
- אסור לכנות בשמות גנאי או להשתמש בשפה מבזה ,מזלזלת וודאי אין כניסה לשפה פוגענית כגון קללות.
- כפי שאין אלימות מילולית גם אין שום מקום לאלימות פיזית ואם את או אתה מרגישים שחוק זה נשבר פעם אחת או לעתים קרובות או רחוקות זוהי נורת אזהרה המצריכה קבלת עזרה מיידית.(הדברים מצוינים בסדר זה מפני שהרבה פעמים מתחיל וויכוח המתלהט ואלימות מילולית מתחילה לפרוץ פנימה ואחכ מגיעה גם אלימות פיסית, לרוב זהו סדר הדברים).
- אם במהלך ויכוח את/ה מרגיש שיש כאן פוטנציאל הסלמה לשפה לא ראויה (דברים שאתחרט עליהם) או אלימות מילולית זה הזמן לנתק מגע. להגיד ‘קשה לי הויכוח הזה אני חייב לצאת ולהרגע’, לקום וללכת, לעזוב את החדר ,לצאת מהבית ולדבר בהמשך רק לאחר שהרוחות נרגעו. אין טעם לנסות להסביר ולדבר בשעת סערה, זה רק יוסיף רע…
אחד החוקים עליו נדבר היום הוא איסור החייאת העבר. מה הכוונה?
מכירים את זה איך במהלך ויכוח שהופך למריבה לא נעימה פתאום את נזכרת בפליטת פה מעליבה במיוחד שלו והוא מזכיר את מה שאת אמרת לו מיד אחרי שהתחתנתם ואיך הוא נפגע מזה, וכן הלאה וכן הלאה. פוגע ,לא נעים ומעליב ממש…
אבל רגע מה קורה כאן?
הרי דברנו כבר על פליטת הפה ועל הדברים הפוגעניים וסלחנו ותקנו וצמחנו משם. הזוגיות שלנו כבר הפליגה למחוזות חדשים, זה הכל מאחורנו…
מה המשמעות של פתיחת דברים מהעבר? מה משמעות החייאת מלים לא יפות שנסלחו ונקברו ?
משמעות אחת היא שאנו בעצם נשארים קנטרנים לאירוע מהעבר, לא שכחתי ולא סלחתי, וזהו כשלעצמו מעשה מאד ילדי. כך שבעצם מה שקורה אצלנו ברגע שאני מחייה את העבר- אני נותנת לילד הקטן שבי לנהל אותי. האם ארשה לילד קטן לנהוג במכונית? ברור שלא, הוא אינו בוגר פיסית או מנטלית עבור נהיגה. זוהי סכנה!! אז למה את/ה מוכן שילד קטן ינהל לך את מערכת היחסים, זוהי סכנה לא פחות קטנה…
כאשר אנו מזכירים לעצמנו ולבן זוגנו אירועים מהעבר שכבר נדונו והתנצלנו ו’סגרנו’ אותם, אנו כאילו אומרים לבני זוגנו למרות שביקשת סליחה ולמרות שהתאמצת לתקן זה לעולם לא יתוקן ממש. זה תמיד ישאיר את המקום הזה שבור. זהו מסר קשה ביותר ,אם אי אפשר לתקן אז בשביל מה לו להתאמץ? למה לנסות לשנות? הרי בכל מקרה השבר נשאר כאן ביננו? זו אמירה פוגעת ומייאשת ובעיקר מוציאה את הרוח מאוניית המפרש שמנסה לתקן ולשוט רחוק.
בנוסף, כדאי לציין שהחייאת העבר אינה משרתת אף מטרה חיובית, היא רק משאירה טעם מר בפה, המון מלח…