הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
“הוא כל פעם אומר לי רק מה לא טוב אצלי”…. “היא לא מפסיקה לבקר אותי”….
טענות מעין אלו נשמעות, פעמים רבות, ע”י בני זוג. אדם זקוק לאהבה ולחמלה, ובפרט מבן/בת זוגו. אדם רוצה, בצדק, שיסתכלו עליו בעין חיובית ויאמרו לו את יתרונותיו. לכן, כשהמציאות מתנפצת מול עיניו, והוא חווה ביקורת מהשני, הדבר עלול לגרום לו לקושי גדול, ולייצר מתח בין בני הזוג, ומכאן ועד ריבים קשים או אפילו ח”ו ‘פירוק החבילה’ – לצערנו הדרך לא תמיד כ”כ ארוכה…
נכון, ביקורת בחיי הנישואין עשויה להיות הרסנית, ו’סם המוות’ כלפי הזוגיות. זה דבר לא טוב, ואכן עלול לגרום קשיים גדולים.
אבל….
נדמה כי כל עוד אדם הולך ומשנן לעצמו “ביקורת זה הרסני” – באמת יהיה לו קשה מאד להחזיק מעמד בחיי נישואין כאלה. הוא תמיד יהיה בעמדת ‘תובע’ כלפי השני – “אל תבקר אותי, תפרגן לי”. חשבתי להציע כיוונים אחרים בעניין, שייתכן שיוכלו להועיל.
ראשית, כדאי לאדם אכן לשנן לעצמו שביקורת היא הרסנית, אך ביחס לכך שהוא לא יבקר את השני! שמור על עצמך, על מחשבותיך, על פיך, ואל תבקר את בן/בת הזוג. זה כבר יועיל מאד מאד וישנה את הדינמיקה.
שנית, מומלץ לנסות להתבונן על ביקורת בהפרדה בין הצורה בה נאמרה לבין התוכן שלה. אם בן/בת הזוג ביקרו בצורה לא נעימה, אפשר לנסות לנשום עמוק, ולחשוב רגע על תוכן הדבר, ואז אנו עשויים לגלות שאולי יש כאן משהו אמיתי שיכול להאיר את עינינו, שטוב שהשני אמר. “רגע, אולי באמת אני צריך להקפיד להגיע יותר בזמן או לעדכן שאני מאחר?”. “אולי אני צריך לשים יותר לב לשני?” וכן על זו הדרך.
מובא בשם ר’ ישראל סלנטר שאמר פעם על הנאמר בתהילים (צ”ב, י”ב) – “בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי” – שגם אם יש מי שקם על האדם כביכול כ’מרע’ ומצער, כדאי לפתוח את האוזניים ולהאזין לגרעין האמת המצוי בדברים וכך תהיה הזדמנות להשתפר ולתקן.