הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים
לעיתים העולם מצטייר כמקום מפחיד. הוא אכן כזה לפעמים, אך גם מלא ביופי.
יש כל כך הרבה רגעים מדהימים וקסומים, ורוב הזמן אנחנו בשגרה טובה וברוכה. אבל לא כל הזמן. הטרור הכה בנו קשות בשבועות האחרונים ובחג הפסח הגיע לפתח ביתנו ממש.
איך מספרים לילד על אסון כבד כל כך? על משפחה ועוד משפחה ועוד…
אין דרך להפוך אירוע מפחיד כל כך, לנגיש.
אנחנו נמצאים בתקופת זיכרון. זיכרון לנספים בשואה ולחללי צה”ל ופעולות האיבה. ושוב עולות השאלות: האם לספר וללמד? עד כמה לשתף ולחשוף?
אנחנו רוצים להכין את הילדים שלנו לחיים וללמד אותם להיזהר, אבל לא לפחד. לשמור על עצמם ולפתח מנגנוני הגנה, מבלי שהחרדה תלווה אותם.
בתקופה זו חרדת המוות מלווה אותנו יותר מתמיד ואין מנוס מכך שהילדים שלנו יחושו מעט ממה שעובר עלינו, אם מעצם הקרבה וההיקשרות ואם מכך שאנחנו מגוננים עליהם יותר בתקופות בהם אנחנו חרדים יותר. קשה לתת הנחיה ברורה של מה בדיוק אומרים, אבל אנסה בכל זאת לתת קווים כלליים.
בימי הזיכרון, אין צורך לשנות את שגרת יומם של תינוקות ופעוטות. אנחנו יכולים לעמוד בצפירה, בעוד שהתינוק או הפעוט משחק על השטיח. אם הוא נבהל, אפשר להרים אותו על הידיים. ילדים גדולים יותר, אפשר להלביש בחולצה לבנה ולהסביר שזהו יום מיוחד לעם שלנו. יום שבו זוכרים את החיילים שמתו במלחמות. להכין אותם לקראת הצפירה ולומר, שכשהיא תישמע אנחנו נעמוד במשך דקה ונזכור אותם. האם זה מספיק לגבי ילדים בוגרים יותר? לא בטוח. חשוב לשים לב למצב הרוח של הילד. לא כדאי להיכנס להרצאות בנושא חשיבות יום הזיכרון, אלא לנסות לשאול אות הילד מה הוא מרגיש, מה הוא חושב, מה הוא שמע, מה היה רוצה לדעת? אולי עולים פחדים על אח גדול, שכן או בן דוד שכבר התגייסו? חשוב להזכיר לילדים שרוב החיילים חוזרים בשלום הביתה, ולתת דוגמה מהחיילים שהיו במשפחה (אבא, סבא, דוד), שלחמו וחזרו בשלום. אחרי הצפירה והשיחה (אם התקיימה), ילדים ימהרו בדרך כלל להמשיך בשגרה שלהם. אין צורך להילחם בזה ולהכריח אותם להיות עצובים. אפשר לבקש לא להפעיל מוזיקה בקולי-קולות כדי לכבד את היום, אבל אם הם שמחים וצוחקים, אפשרו להם להיות ילדים.
כל ילד שונה ולא רק מתוקף גילו. חשוב שהשיח יהיה מתוך ההיכרות שלנו עם הילדים- מתי לדבר, מה להגיד ומתי לעצור. יש זמן למילים ויש זמן לתת אפשרות לביטוי רגשי.
והכי הכי חשוב, פשוט להיות ההורים שלהם. להקשיב, להכיל, לקבל את רגשותיהם, לחבק ולאהוב המון. בתפילה לימים שמחים, ימים של אחדות ואהבת חינם.