הרב י.צ. רימון רב גוש עציון
שאלה:
האם לדעת הרב יש להתיר אכילת יותר מכזית של כרפס (ובורא נפשות) לאדם שחושב שבלא זה יהיה רעב ויהיה קשה לו להנות ולהשתתף ב’מגיד’?
תשובה:
נחלקו הראשונים האם לברך ברכה אחרונה על הכרפס. לאור זאת כתב המהרי”ל שעדיף לאכול מן הכרפס פחות מכזית, כדי לא להיכנס לספק של ברכה אחרונה. כך פסק השולחן ערוך (תע”ג, ו). אומנם, הרמב”ם (פרק ח, הלכה ב) כתב שיש לאכול כזית כרפס. לדעת הרמב”ם צריך לאכול כזית מכיוון שפחות מכזית לא נחשב ‘אכילה’. הב”ח (תע”ג, ד”ה ומה שכתב ואין צריך) והגר”א (מעשה רב, אות קפ”ז) פסקו כשיטת הרמב”ם. כך נהגו גם החזון איש, הרב סולובייצ’יק ומו”ר הרב ליכטנשטיין.
למעשה, המנהג הפשוט הוא לאכול פחות מכזית כרפס, כדעת השולחן ערוך. אומנם, יש שנהגו לאכול כזית ויותר, ומי שרוצה רשאי לנהוג כך. נוסף על כך, מכיוון שסיפור יציאת מצרים הוא מן התורה, יש חשיבות מרובה לריכוז בזמן הסיפור. לכן אם ילד או מבוגר רעב, עדיף שיאכל הרבה בכרפס (ולא יברך) כדי שיספר את סיפור יציאת מצרים בנחת. אומנם יאכל בכרפס ולא תוך כדי אמירת המגיד.