ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
שלום לכם אחים יקרים!
אחת המתנות של השבת היא קבלת הנשמה היתרה. מה זאת נשמה יתרה? כמשל תחשבו שאתם נמצאים בתוך חדר כספת מלאה בשטרות של 100$ ואומרים לכם שיש לכם דקה לאסוף בשקית קניות ממוצעת כמה כסף שאתם רוצים. אומנם אתם נרגשים אבל אתם יודעים שיחסית לכסף שאתם יכולים לקחת מהחדר השקית קטנה, אפילו קטנה מדי…רגע לפני שהספירה לאחור מתחילה, פתאום נכנס בעל הכספת בחיוך גדול ובאהבה גדולה, נותן לכם שק גדול ועמוק אליו גם שחקן כדורסל יכול להיכנס בנחת, ואומר לכם שעם השק הזה תוכלו להכיל ביתר קלות כמעט את כל הכסף בכספת…זה רק תלוי בכם כמה ממוקד מטרה ויעיל תהיה במהלך האיסוף.
בנמשל, הכסף בכספת זה האור של השבת – והשק היא הנשמה יתרה. רק בזכות החסד שה’ עושה לנו בנתינת הנשמה היתרה יש לנו יכולת לתפוס מעט מהאור העצום של השבת. ידוע שכל ימי השבוע מתברכים בזכות אור השבת. נשמע מתנה לא רעה הא? תנוח תאכל ותשתה, תלמד מה שלבך חפץ, תדבר דיבורי שלום ואחווה וה’ יכניס לביתך ברכת עושר ואושר. וכפי שאמרו בזוהר: “כל שישה ימים מתברכים מיום השביעי” (ח”ב סג, ב), ועוד אמרו: “כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויות ביום השביעי, משום שמיום ההוא מתברכים כל שישה ימים העליונים” (שם פח, א). זהו שאמרו חכמים (משלי י’, כ”ב; ירושלמי ברכות ב’, ז’): “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר – זו ברכת שבת”. וכן אמרו (שבת קי”ט, א’) שעל ידי שמכבדים את השבת זוכים להתעשר, כי היא מקור הברכה.
אשתי אמרה לי ובצדק, אם ככה היו אמורים להיות הדברים כל הדתיים היו אמורים להיות עשירים… אז למה זה לא קורה? הרב ארוש שליט”א אומר שדתי יכול להיות מקצוע לא רע! יש חשמלאי, הנדסאי ויש גם דתי… השאלה היא כנראה לא רק מסתכמת בהאם אני שומר שבת אלא גם איך אני שומר שבת.. הרב מרדכי אליהו זצ”ל מביא את בעל הטורים על הפסוק בפרק ל”ה, א’. שהנשמה היתירה שאדם מקבל בשבת יוצרת “רושם” על פניו של האדם. איך הרושם הזה מתבטא? הוא מתבטא במאור פנים מיוחד!
למשל לפי התוספות במסכת בבא קמא ל”ז. בד”ה “הרי הוא מועד”, אפילו בעלי החיים מרגישים בכך!! כיצד? השור למשל הופך לאלים יותר מפני שהקדושה שמאירה על האדם בשבת מבהילה אותו. אין לבהמה יכולת להבין את אור השבת, אבל להיות בהמה תמימה בלי להפעיל את השכל הוא יודע ולכן, ע”פ התוספות הוא מצליח להרגיש את “הרושם” הזה שאדם מקבל בשבת. כתוצאה מכך הוא נבהל ונהייה אלים … וואו מבהיל לא?! אני מרגיש שיש באמרה הזאת משהו שאומר “ניסים תתעורר! אם בעלי חיים מרגישים את קדושת השבת אז הגיע הזמן שגם אתה תתחיל לחוש זאת!”.
אם השבת היא כזאת עילאית, אז מצד אחד:
- למה לא כולם רוצים לשמור את השבת?
- ומצד שני למה לגבי שומרי השבת בעצמם, יש כאלה שהשבת נהפכה למשהו שגרתי, בלא חיות ובלא לב?
לאדמו”ר מסלונים – “נתיבות שלום”, יש תשובה מאוד עמוקה שעונה עליה, איך לא, ע”י שאלה אחרת. פתח סוגריים – ככה אנחנו היהודים, שואלים אותנו שאלה – אנחנו מחזירים בשאלה ואז מתוך פינג פונג של שאלות, התשובות מתחילות להגיע אלינו באופן טבעי. החכמים מלמדים שמי ששואל שאלה ברורה – חצי מהתשובה כבר נמצאת בתוך השאלה…ומי שלא שואל…צריך יותר עזרה ממי ששאל וטרם אין לו תשובה. האדמו”ר שואל למה הציווי “ויקהל משה את כל עדת בני ישראל..” הוצרך להיכתב סמוך לציווי שמירת השבת. במילים אחרות, מה הסמיכות בין הציווי לאסוף את כל ישראל יחד לבין מצות שמירת השבת באה ללמד אותנו? עונה האדמו”ר על פי מה שכתב רש”י, שמשה רע”ה הקהיל את עם ישראל למחרת יום הכיפורים כשירד מן ההר, והיינו לאחר שנתפייס הקב”ה עם ישראל ביום הכיפורים על חטא העגל.
ומכוח מה התפייס? בכוח מצוות השבת!
תשימו לב – בוודאי שיום כיפור עצמו מכפר אבל לפי האדמו”ר הכוח עצמו של יום הכיפורים לכפר מגיע דווקא מהשבת! פלא עליון! כמו שאומרים חכמים, שבת קיח עמוד ב “כל השומר שבת כהלכתה אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש (דור שעבר המון עבירות בתחום העבודה זרה) מוחלין לו”, שבכוח השבת יש תיקון אפילו לעובד עבודה זרה כדור אנוש,
שכוח השבת מטהר יהודי בכל המצבים!
כמה עוצמתי לדעת שעצם שמירת השבת מכפרת!
ואם נשאל כיצד היא מכפרת?!
אז התשובה מחולקת לשניים: היא קודם כל מכפרת עוד בעצם המחשבה שאני רוצה לשמור שבת! אותו רצון מלווה בהרגשה שביום השבת קורה סביבי משהו אמיתי ועמוק, גם אם אני לא יודע ממש כיצד להסביר אותו. אותה הרגשה מלטפת שאומרת לי – אתה שייך לזה – אתה יהודי – מגיע לך לטעום מהנחת הזה. כמו שאמר לי חבר טוב: טעימות מסופי שבוע שטחיים, מלאים ביופי חיצוני אך ריקים מכל תוכן טעמתי מספיק. תחרויות חברתיות נסתרות שנקבעות על פי אזורי הבילוי, מסעדות, מלונות, פארקים וכיוצ”ב חוויתי די והותר.
במילים אחרות לפי המשל שהתחלתי את הדבר תורה הוא אומר: “הגיע הזמן שאתחיל להקשיב לקול הפנימי שלי שמבקש לפתוח את השק, להתבונן בו ואז להבין שאני יכול להכניס לתוכו את כל האוצרות שאיבדתי במשך חיי. מה למשל? את היכולת ליהנות מהדברים הקטנים כגון, לימוד או משחק עם ילדי, שיחה פשוטה ולבבית עם אשתי, קריאת ספר שמדבר על ההיסטוריה של העם שלי ולהיות גאה בו. להבין בפשטות כמה ה’ אוהב ושומר עלי בכל רגע ומתוך כל הדברים האלה למצוא לאט לאט את האוצר הגדול ביותר שלי
שהוא – את עצמי, את השליחות שלי – את נשמתי. והכל בזכות השבת
נחזור לשאלה ההתחלתית, אם שמירת השבת היא כזאת ממלאת אז למה לא כולם מרגישים אותה וממילא רוצים לשמור שבת הלכה למעשה? ולמה עבור כמה משומרי השבת, השבת נהפכה למשהו שגרתי, בלא חיות ובלא לב? עונה האדמו”ר מסלונים תשובה אחת מדהימה לשתי השאלות: “ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, דהן אמת שאין היחיד מסוגל להגיע לכך, אך הרבים המאוחדים בלב אחד כאיש אחד בכחם להגיע לזה… והיינו שכח השבת בצירוף עם כוח הרבים מסוגל לגאול את יהודי מכל המצבים, ואפילו עע”ז כדור אנוש מוחלין לו!”
לגבי אלה שלא זכו לשמור שבת – יש לנו אחריות ציבורית להאהיב את השבת באופן הכי פשוט! בדוגמא אישית ולאו דווקא בהוכחות מסטיות.
לגבי שומרי השבת – גם אנחנו צריכים להשתכלל – ולעשות תשובה! שוב, תשובה זה לא מצב שבא בהכרח בגלל חטא אלא זה רצון לשכלל.
אם נחזור למה שאמר האדמו”ר מסלונים: “דהן אמת שאין היחיד מסוגל להגיע לכך, אך הרבים המאוחדים בלב אחד כאיש אחד בכחם להגיע לזה… והיינו שכח השבת בצירוף עם כוח הרבים מסוגל לגאול את היהודי מכל המצבים, ואפילו עע”ז כדור אנוש מוחלין לו!”
אז אנחנו צריכים לשכלל את היחד שלנו במהלך השבת – כמו שקורה כאן עם קידוש רבתי כל שבת מברכין, שיעורי תורה, שבתות שירה ועוד. באופן סגולי היחד הזה יצור גם בלבבות היחיד מקום גדול יותר לקלוט את האור האדיר של השבת ובאופן טבעי הוא יקבל גם את כל הברכות שחז”ל דיברו כגון עושר – וברכה עצומה שתימשך לכל ימות השבוע! וכמו שרבי נחמן אומר: “רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד באחדות והתחברות ואהבת חברים אז תהיו אנשים כשרים, ולא כשרים בלבד אלא אפילו צדיקים וטובים תהיו!” (אבי הנחל מכתב א’)
שנזכה! שבת שלום!
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”.