הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
אנו זוכים כבר להתקרב לימי הפורים. בסוף פרק א’ של מגילת אסתר (פס’ כ”ב), כותב המלך אחשוורוש למדינותיו, דבר מעניין: “וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ”.
חז”ל והפרשנים העירו על דברי אחשוורוש הללו, לפיהם כל איש יהיה השולט בביתו, שמדובר בדברים מתמיהים – “אמרי: מאי האי דשדיר לן ‘להיות כל איש שורר בביתו’?! פשיטא, אפילו קרחה בביתיה פרדשכא ליהוי!” (גמרא מגילה י”ב:) פירש רש”י שאחשוורוש הוחזק שוטה בעיני האומות אחרי הוראה זו – “אומרים האומות מה זה ששלח לומר לנו להיות כל איש שורר בביתו? שאף הגרדן שורר בביתו”. כלומר, ברור מאליו שכל איש שורר בביתו, ומה הצורך של אחשוורוש לצוות זאת במיוחד…?
פעמים רבות עולה שאלה בקרב בני זוג – מי ‘קובע’ ומי ‘מחליט’ בבית? האיש? האישה? שניהם ביחד?
הכיוון להתבונן על כך, בעיניי, הוא שקודם כל יש כאן שותפים אוהבים ונאמנים. אין כאן דו קרב אחד מול השני, שאחד הוא זה שחייב להחליט…
אני מאמין שבאופן בריא וטבעי, כל אחד ירצה לשמוע מה השני חושב על נושא מסוים אודותיו דנים, ובני הזוג ירצו שתתקבלנה החלטות המדוייקות להם כזוג. רצונו של מי מהם ‘להחליט’ ולקבוע, עלול להיות בגדר ‘כפיה’, שהיא הרסנית לחיי הנישואין. במצב של כפיה לא יכולה להתפתח אהבה, כיוון שאהבה תצמח רק ב’אטמוספירה’ רכה ומלאת הבנה והכלה הדדית.
צריך לדעת להחליט החלטות ביחד, יש לכך כל מיני מיומנויות שאין כאן המקום להאריך בהן כרגע, אבל קודם כל העמדה הנפשית, לענ”ד, צריכה להיות של רצון משותף וכנה להקשיב להלך רוחו ומחשבותיו של השני, ולשאוף להוציא אל הפועל החלטה שטובה להם כזוג.
לגיטימי בהחלט גם לסכם במודע שבני הזוג מעוניינים שבתחומים מסויימים יחליט בעיקר אחד מהם. לדוגמא – ייתכן שהבעל יאמר לאשתו: “בענייני המאכלים בשבת – תחליטי את ואקבל החלטותייך בשמחה”. או שהאישה תאמר לבעלה: “בענייני קניות הביתה – תחליט אתה”. לפעמים זה גם יכול להקל מעל אחד מהם שהשני מחליט בעניינים מסויימים. גם אז, כדאי ל’מחליט’ לשמוע את חוות דעתו של השני ולהתעשר ממנה וכך לקבל החלטה טובה יותר.
מכל מקום, ככלל נראה שכדאי לפתח שאיפה של מקום משותף כמה שיותר, בו מתקבלות החלטות מתוך ליבון דברים הדדי, בשיח נעים ומקרב.