הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים
“וידבר משה לפני ה’ לאמור הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים” (שמות ו’)
משה רבנו, הוא המנהיג הגדול של עם ישראל. בשנות התבגרותי, דיברו אתנו על דמותו של משה במסגרות שונות. בבית הספר, בתנועת הנוער כשהכינו אותנו להדרכה ואנחנו המשכנו לדבר על דמותו של משה כמנהיג גם עם החניכים שלנו. אני חושבת שמה שמבליט את משה מבין מנהיגים אחרים זה שהתכונות של משה, שנדרשות ממנהיג גדול, הן לאו דווקא תכונות מתבקשות, כמו כריזמה וביטחון, אלא אמונה בצדקת הדרך והרבה חמלה.
כאשר הקב”ה פונה למשה בראשונה, הוא מתנגד לבחירה. הוא לא רואה עצמו כמתאים להנהגה, אבל הקב”ה לא מוותר. בפרשת וארא, משה שוב מפקפק בבחירתו של ה’ ואומר בני ישראל לא שומעים לי וגם פרעה לא ישמע לי, שכן אני ערל שפתיים. הקב”ה רואה במשה דברים שהוא לא מסוגל לראות בעצמו. גם בילדים שלנו טמון פוטנציאל עצום. הם לא רואים זאת, אבל בידנו הכוח לראות את העוצמה, להאמין ולהעביר את האמונה לילדים שלנו. אנחנו לא יודעים מה צופן העתיד. אין לנו מושג מה יגדל הילד להיות. הרי גם ההורים והמחנכים של המנהיגים הגדולים בארץ ובעולם, לא ידעו שהילד שהם גידלו וחינכו יגדל להיות מנהיג בסדר גודל מקומי, ארצי או אפילו עולמי. מה גורם לילד רגיל כביכול, לגדול להיות בעל עוצמה אדירה כזו? ברור שיש תכונות מולדות או נרכשות שהכרחיות למנהיגות והובלה, אבל זה לא מספיק. הילד צריך לשמוע מישהו חיצוני שמאמין בו וביכולות שלו. הוא לא יכול לראות בעצמו את התכונות המיוחדות שבו, הוא שומע ומתנהג בהתאם למה שגרמו לו לראות. הדימוי העצמי והביטחון של הילד תלוי באופן ישיר לדרך שבה אנחנו המבוגרים מתייחסים אליו. אם נתייחס אליו כילד שלא מבין ולא מסוגל, נפתור עבורו את הבעיות ונעקוף את הקשיים, הוא יגדל להאמין שהוא לא מסוגל לפתור בעיות בעצמו ולהתמודד עם קשיים ללא עזרה. יש לנו כוח גדול מאוד, כהורים וכמחנכים לגרום לילד להאמין בכוחות שלו. אנחנו נציב לו אתגרים ונהיה שם בשבילו במקרה הצורך, אבל ניתן לו אפשרות לנסות להתמודד בעצמו. נחזק את הכישורים שלו, במקום לנסות ולחזק דווקא את התחומים בהם הוא פחות מוכשר, גם במצבים בהם אנחנו חושבים שתחומים אלו יועילו לו יותר בחיים. נזכור שהתרומה המשמעותית ביותר של כל אדם לעולם, היא בתחומים בהם הוא מצטיין במיוחד. אם הוא מוכשר ומצטיין בתחום מסוים, כנראה שזה התחום שבו טמון התפקיד שמיועד לו בעולם. נאפשר לו לראות את עצמו באור חיובי, אור של הצלחות. נייצר עבורו הזדמנויות להצלחה והעיקר שנאמין בכל הלב שהילד הזה הוא יחיד ומיוחד וזה נכון. לא היה ולא יהיה מעולם ילד כזה בכל העולם כולו, שכן כולנו יצורים ייחודיים וחד פעמיים. בואו נתייחס אל החינוך של הילדים שלנו בידיעה שאנחנו מגדלים את המנהיג הבא, כי הרי אנחנו יודעים בוודאות, שמנהיגים גדולים צומחים בקרבנו בכל דור ודור.