הדסה כהן- מנחת הורים וצוותים חינוכיים
מה המילה הזו אומרת? מה היא עושה לנו?
אנחנו נמצאים בימי סליחה. הקב”ה מלמד אותנו מהי חרטה, מהי הכרה במעשה שעשינו ואיך מבטאים חרטה. האם יש התחייבות שלא נחזור שוב על המעשים שאנו מתחרטים עליהם? לא, זו לא הכוונה. אנחנו מתחייבים לעשות השתדלות, אבל יודעים שהטעויות שלנו, הם חלק מההתנהלות שלנו בעולם הזה. משמעות תהליך החרטה ובקשת הסליחה היא בהכרה בכך שטעינו. להודות בכך שאנחנו יודעים מה הדרך הנכונה לדבר ולפעול, אבל לפעמים אנחנו טועים. ההתקדמות לקראת שיפור והתקדמות מתחילה כאשר אנחנו מכירים בכך שטעינו, שפגענו שסטינו מהדרך. הבעיה נמצאת במקום שבו אנחנו טועים, אבל לא מכירים בטעות.
איך נשקף את הנושא לילדים שלנו?
הדבר החשוב ביותר הוא לדעת להכיר בטעויות שלנו גם בפני הילדים. כאשר התגובה שלנו חסרת פרופורציה, בגלל תסכול שאנחנו נמצאים בו. כאשר אנחנו לוקחים צד ומגנים על החלש, על הנפגע, בלי לראות את התמונה הכוללת. כאשר אנחנו מגיבים בכעס בלי להקשיב. ברגע שאנחנו מזהים את הטעות שלנו, חשוב לבקש סליחה. הילדים ילמדו דרך ההתנהגות שלנו שמותר לטעות, שכולנו טועים. הגדולה היא להכיר בכך, להתחרט ולבקש סליחה מהנפגע.
במסגרת העבודה שלי, אני מבקרת בהרבה מסגרות חינוכיות לגיל הרך. יש מקרה שחוזר על עצמו בכל המסגרות: כאשר ילד פוגע בילד אחר, הגננת/המטפלת דורשת שיבקש סליחה. אחרי שביקש סליחה, הוא יכול לחזור לשחק. במצב הזה הילד מקבל כמה מסרים סמויים :
- לא מקשיבים לי.
- אם אני פוגע בלי שרואים, לא יקרה לי כלום.
- ברגע שביקשתי סליחה, אני יכול לחזור לשחק, כלומר אפשר להרביץ ולפגוע, כי יש “פטנט” שמחזיר אותי למשחק. אמירת סליחה ללא כוונה.
נלמד מבורא עולם את דרך הסליחה:
הילד צריך להכיר בכך שטעה, שבחר בדרך שגויה. ההכרה תקרה באמצעות הדיבור על מה שקרה, בלי להאשים. תמיד שני הצדדים מעורבים בשיחה ולא רק הילד שראינו פוגע, שכן אנחנו לא יודעים מה קרה רגע קודם, כשלא הסתכלנו. נשקף לילדים מה ראינו ומה אנחנו חושבים שהם הרגישו. ננסה לשער מה גרם לפגיעה, אם טעינו בהשערה, הילדים יתקנו אותנו ואנחנו נקשיב. נכוון את הילדים לפנות אלינו כאשר יש סכסוך. על ידי שיחה אמפטית ומכילה, נשכנע את הילדים שאנחנו כתובת נכונה לפנות אליה בזמן שיש חילוקי דעות. הסליחה תגיע בשלב האחרון. אפשר גם אחרי כמה שעות, או אפילו למחרת. אמירת המילה היא לא החשובה, אלא התהליך שמוביל אליה.