ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
בעוד חודש תחל שנת הלימודים החדשה וכל הילדים יתחילו את לימודיהם. כולם יעלו כיתה. חלקם יגיעו לכיתה חדשה, לחלקם תהיה מורה חדשה, חלקם עולים לכיתה א ובפעם הראשונה יושבים בכיתה, חלקם מתחילים תיכון ולמידה לקראת הבגרויות.
התחלה חדשה תמיד מאוד מרגשת אבל הרבה פעמים היא מלווה בהרבה חששות מצד ההורים (לא הילדים) שאולי הילד שלהם לא יסתדר, אולי יהיה לו קשה בלימודים, מה יהיה אם לא יהיו לו חברים ועוד כל מיני חששות.
כמו בכל שנה, בחלק מהמסגרות, השנה החדשה תחל בימי הסתגלות כדי להיכנס בהדרגה לשנת הלימודים ולאפשר לילדים שלנו להתמודד טוב יותר עם מה שאנחנו קוראים “מעברים”.
בואו נבחן רגע את עניין המעברים.
האם הילדים שלנו לא יודעים להתמודד עם מעברים?
האם אנחנו באמת צריכים להכין אותם לפני כל שינוי?
אם תשימו לב, אנחנו לא מכינים את הילדים לפני כל שינוי, זה בלתי אפשרי (כי החיים הם מאוד דינמיים ויש שינויים כל הזמן), אלא רק כאשר מדובר בשינויים שאנחנו חוששים מפניהם, לדוג’ אף פעם לא עלה על דעתנו לעשות ימי הסתגלות כשיוצאים לחופש גדול, אלא תוך יום המציאות משתנה מימי לימודים לימי חופש והילדים לא נבהלים מזה, וברור לנו כשמש שהילדים מקבלים את זה והכל בסדר וזה בדיוק מה שקורה. אין לנו שום ספק לגבי זה, אפילו לא קטנטן.
כלומר יש לנו איזושהי תפיסה לגבי הלימודים שגורמת לנו לחשוב שצריך להכין את הקרקע עבור הילדים כדי שהמעבר יעבור חלק. אלו הם החששות והקולות שבראש שלנו, שהרי אם לא היה לנו שום ספק, בדיוק כמו שאין לנו שום ספק שאין צורך להכין את הילד לקראת החופש הגדול, לא היה צורך בשום הסתגלות והמעבר היה חלק.
הילדים קולטים מאיתנו מסרים בלתי מילוליים בכל זמן נתון – את הספקות החששות לקראת השנה החדשה, ואת הביטחון לקראת החופש הגדול. ובהתאם לכך מאמצים לעצמם התנהגות שמשקפת את מה שיש לנו בראש, כשיש לנו ספקות וחששות הם מראים שקשה להם להסתגל, הם בוכים לא רוצים להיפרד וכו’ וכשאין לנו שום ספק שהם לא צריכים הסתגלות, וזה ברור לנו כשמש, זה בדיוק מה שהם מראים לנו.
כלומר כשאין קהל שיושב ומחכה ומצפה לראות קשיים – אין במה.
מספר נקודות למחשבה: אם ימי ההסתגלות היו מועילים אף הורה לא היה מספר כי קשה לילד לו לאחר ימים אלו, בכל זאת אננו רואים שלמרות שיש ימי הסתגלות ומתחילים בהדרגה הילדים עדין מסמנים לנו שקשה להם להסתגל על-ידי בכי וחוסר רצון להגיע למסגרת.
ילדים הם הכי סתגלתניים שיש, יותר ממה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו. לדוגמה, הם רבים ותוך שניה משלימים. מגיעים לגן שעשועים ותוך שניה רוכשים חברים שבחיים לא הכירו קודם.
מי שמקובע אלה אנחנו המבוגרים שחושבים שכל דבר צריך להיות מלווה בתהליך ושצפויים קשיים, וברגע שזאת התפיסה שיש לנו בראש, זה השדר שעובר לילדים וזה מה שהם יראו לנו, שהם באמת צריכים תהליך כדי להסתגל ושיהיו קשיים, בדיוק כמו אפקט הפיגמליון.
אז מה עושים?
משנים את המסר הבלתי מילולי על ידי כך שמשנים את הגישה לגבי תחילת שנת הלימודים החדשה. ולמרות שיש ימי הסתגלות (למי שיש), תנסו להחליף את החששות והקולות בראש לביטחון, פשוט לדעת שהם הרבה יותר סתגלתניים מאיתנו המבוגרים. לדעת שיש בכוחם תוך רגע להסתגל למציאות משתנה בדיוק כפי שמתרחש כשמתחיל החופש הגדול.
וכך אין קהל וגם לא תהיה במה.
בהצלחה.
אשמח לתגובות
ענת לוברבום 058712227