הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה
השבת נקרא את פרשת ‘פנחס’. בין הנושאים בפרשה הוא נושא הקרבנות, כשהקרבן הראשון עליו מדובר הוא קרבן התמיד.
נזכיר שתי נקודות השייכות לקרבן מופלא זה, וננסה להתבונן מה ניתן ללמוד מכך לעניין התנהלות המערכת הזוגית-משפחתית שלנו.
א. התמדה – העניין הכולל ביותר בתורה: שאלה מופלאה מצינו במדרש (מובא בהקדמת ספר ‘עין יעקב’) – מהו הפסוק ה’כולל’ ביותר בתורה? נחלקו תנאים בכך:
לדעת בן זומא: “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”. לדעת בן ננס: “ואהבת לרעך כמוך” ואילו שמעון בן פזי הביא את הפסוק מקרבן התמיד, המופיע בפרשתנו פרשת פנחס: “את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים”.
“עמד רבי פלוני על רגליו ואמר: הלכה כבן פזי!…”
כיצד ייתכן שהפסוק העוסק בקרבן התמיד, נבחר?! ‘שמע ישראל’ – הוא יסוד האמונה. ‘ואהבת לרעך כמוך’ – ידוע שהוא ‘כלל גדול בתורה’ והיסוד לכל מצוות בין אדם לחברו.
זה שמקריבים כבש בבוקר וכבש בערב לקרבן התמיד, חשוב עד כדי כך, יותר מהפסוקים הנ”ל?
ניתן לומר שיש יתרון וערך מוסף מיוחד לתמידיות, אף יותר מאשר עצם הערכים השורשיים. וליתר דיוק – צריך להטמיע את הערכים השורשיים והנשגבים של קבלת עול מלכות שמיים ואהבת הזולת בחיי היומיום, ולא להשאירם כמשהו חד פעמי, ‘מתלהב’ שלא מחזיק מעמד לאורך זמן.
ב. פתיחה וסיום של היום: קורבנות התמיד מהווים פתיחה וסיום של המלאכה בבית המקדש: לא היו מקריבים קורבנות לפני תמיד של שחר ולא לאחר תמיד של בין הערביים (למעט קרבן פסח).
לעניין ביתנו:
א. התמדה – נפתח מודעות לחשיבות של ההתמדה היומיומית. לא כל סיטואציה ולא כל מצב הוא מלהיב ומרגש. יש הרבה רגעים איכותיים ויפים, הרבה גילויי חיבה ותחושה עזה של קשר בין איש לאשתו. אבל לא בכך תימדד גדולתו של הקשר. גדולתו של הקשר תימדד ביציבותו. גם בזמנים ‘אפרוריים’ ו’רגילים’, נמשיך לומר פה מילה טובה, שם עידוד, פה הקשבה ושם פרגון, והקשר יעלה אט אט למעלה. באשר לזמנים המרגשים יותר – ראשית, הם יתנו כוח ויזינו את היומיום הרגיל. שנית – אין ספק שהם יתרבו ככל שהשגרה תהיה יציבה ותתמלא אט אט בדברים טובים קטנים אבל קבועים ומתמידים.
ב. פתיחת וסיום היום: נשתדל ליצור מסגרת יומיומית של ‘פתיחה’ ו’סגירה’ קבועים. השכמה בנעימות, היפרדות מאירת פנים לפני תחילת יום העבודה/לימודים וכד’. פתק נחמד יוסיף, פרי או צ’ופר קטן גם כן יהא לברכה. וכן בסוף היום – קבלת פנים בשוב בן הזוג מעבודתו/לימודיו, אמירת לילה טוב נעימה ומחוייכת. ‘פתיחה’ ו’סיום’ אלו יספקו באופן קבוע חיוביות וטוב לקשר שלנו, גם אם לא הצלחנו מעבר לכך לבלות זמן משותף.
אנו עומדים ערב י”ז בתמוז ותחילת ‘שלושת השבועות’ של אבלות החורבן. אחד מהדברים שאירעו בי”ז בתמוז הוא ביטול קרבן התמיד (משנה תענית ד’, ו’).
נשתדל להיות שותפים לבניין המקדש על ידי בניית המקדש הפרטי שלנו, שישמש כאבן לבניין המקדש. נשרה את השכינה בביתנו על ידי ‘עבודת התמיד’. שנזכה.