ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
כל אחד יודע שלדבר לשון הרע על הזולת גורם לשנאה, קנאה ותחרות. כולם יודעים שלדבר לשון הרע פשוט הורס כל חלקת חיים טובה. אחד הדברים הקלים ביותר היום הוא להיות חשוד על משהו. אני לא מדבר על העיתונות שדנה ברותחין בלא הבחנה בין צדיק לרשע כל אדם על פי ראות עיניה. אני מדבר אפילו עלינו שנושא לשון הרע אכפת לנו. גם אנחנו, לצערינו לא פעם נופלים בדיבורים אסורים.
אז מה שורש הבעייה שבגללה “אנרגיית לשון הרע” ממשיכה בכוח כזה אדיר להשפיע לרעה על המשפחה ועל חיי החברה בכלל? האמת היא שלבעלי לשון הרע, הברור שחותרים איתו לאמת, הוא לא חשוב. מה שכן חשוב זה הפקנטריה מסביב לחדשות.
מה?! השכן באמת דיבר אליך ככה? באמת לא יפה, האמת היא שלא מתאים לו. אני לא מבין את המוכר הזה במכולת, הוא פשוט אדם אכזר. הפקיד בבנק הוא האיש הכי מגעיל שראיתי. גרוע מכל הוא לשון הרע שנאמר בתוך המשפחה. הורים יכולים מבלי שום תועלת לירות על ילדיהם כדורי גומי בצורת מילים מפני שלא מכבדים אותם מספיק או סתם בגלל שהם לא מספקים סחורת ציונים בהתאם למבוקשם. השיא הוא כמובן כאשר בני הזוג מדברים לשון הרע אחד על השני בתיווך ההורים. והכל באצטגננה של רצון טוב לעזור.
אומר החפץ חיים שבעיית לשון הרע נובעת בעיקר מבערות. הבערות מחוסר ידיעת כללי לשון הרע והעונש הנוראי שהדבר גורם. הרצון לתקן מידה רעה זו צריך להתחיל מהרצון להיות בן אדם שמסתכל על המשמעויות העמוקות של החיים. שיפוטיות מהירה נובעת כתוצאה מהסתכלות חיצונית על החיים. אליבא דתרבות המערב, הדרך אל המטרה אינה חשובה אלא התוצאה עצמה. כאשר אדם חי על פי מדד התוצאה, הוא מפתח חוסר סבלנות לכל מה שמונע ממנו להשיג את מבוקשו. במקום לקדש את הדרך, מקדשים את המטרה ולכן אפשר לומר ולעשות מה שרוצים מבלי לעבור על החוק חס ושלום אבל עם “הרבה לעבור” על הלבנת פנים ורציחות נפש מילוליות מבלי להניד עפעף. ה’ יעזרנו ללמוד הלכות לשון הרע כסדר וממילא אויר העולם ייטהר טהרה אמיתית.
כל עוד הנושא מתייחס ליחסים בין אדם לחברו נושא לשון הרע קרוב ללבנו, אך מה הקשר בין לדבר לשון הרע נגד מישהו לבין לדבר לשון הרע נגד עפר, קרי כמעשה המרגלים בפרשתנו שדברו נגד ארץ ישראל? את השאלה הזאת שואל הרב מרדכי אליהו זצ”ל באומרו שהמרגלים היו צריכים ללמוד מוסר ממעשה מרים. מרים, אחות משה, דיברה לשון הרע על משה רבינו שהתנהגותו שונה משאר הנביאים. כידוע ה’ בכבודו ובעצמו ענה לה ולאהרון: “בכל ביתי נאמן הוא” (י”ב, ז), וכלשון הראב”ע: “כבן בית שיכנס בלא רשות”.
לכאורה המרגלים יכולים היו לטעון שלא היה להם ללמוד ממרים, כיון שמרים דברה נגד משה ר’, ולכן נענשה, אך הם לא דיברו אלא רק נגד עפר, אבנים ואדמה בלבד, ומדוע הם -המרגלים נקראים רשעים? שני תירוצים לרב. האחד, הלא משה ר’ החשיב עצמו כעפר מן האדמה. זאת מתוך ענווה אדירה שהייתה בו באומרו: “ונחנו מה” – הרי שאין לדבר אף נגד “עפר”. שנית, המרגלים דיברו נגד עפרה של ארץ ישראל ולא על סתם עפר. א”י קדושה מכל הארצות וקדושה זו היא כקדושת האיש החי – וכשם שאסור לדבר לשון הרע על אדם מישראל, כך אסור לדבר על ארץ ישראל.
הרב מוסיף שאכן המרגלים לא דיברו לשון הרע רק נגד א”י, אלא אמרו: “כי הוא חזק ממנו”, שם, ל”א. כתב רש”י בשם חז”ל ,סוטה ל”ה ע”א, “כביכול כלפי מעלה אמרו” – כביכול הקב”ה לא יכול להורישם את הארץ. הרי שדברו נגד ה’. זהו שאמר דוד המלך עליו השלום, תהילים י”ב, ה “אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו, מי אדון לנו”, כלומר, בתחילה מדברים לשון הרע על משה ר’ אח”כ על ארץ ישראל ולבסוף אומרים: “מי אדון לנו” – מדברים כנגד ה’.
מעבר לאהבת התורה שקיבלנו ממורינו ורבינו הרב מרדכי אליהו זצ”ל, בכה’ בסיון תהיה יום אזכרתו, קיבלנו גם מוסר גדול לאהבת העם והארץ. אחד הביטויים לאהבת הארץ התבטאה באומרו שלעולם לא אומרים דבר רע על ארץ ישראל. לא פעם תיירים מגיעים לארץ הקודש ומתלוננים על הארץ שהיא חמה מדי, רועשת מדי, לא מכבדים אותם מספיק, ובאופן כללי שקשה לחיות כאן. ובכן מורי ורבותי, עלינו להבין היטב שעל ארץ ה’, לא מדברים.
אפשר לומר שהחיים כאן מאתגרים ומצריכים ענווה, אבל לא מדברים עליה לשון הרע! אפשר לראות זאת במסכת כתובות קי”ב ע”ב, המספרת שרבי אמי ואסי היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש, כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל. כל זאת מתוך אהבת ישראל. רבותי, אין לנו ארץ אחרת! זאת ארץ אבותינו, זאת הארץ שה’ בכבודו ובעצמו בחר עבורנו ולכן הוא גם מבטיח שאם נלך בדרכו הוא תמיד ישמור עלינו. אומנם הדרך עוד ארוכה עד שנגיע לגאולה השלימה אבל על מה שיש בוודאי צריך להודות! זאת עובדה, שעם כל הסכנות עדיין יש מקום אחד בעולם שיהודים יכולים להרגיש בטוח וזה כאן בארץ ה’, ארץ ישראל.
שנזכה בע”ה לתקן את עוון המרגלים בכך שנדבר טוב עליה, נאמין בה’ שיצילנו מכל אויבנו ונשקיע בה ונראה את עתידנו ושל עתיד ילדינו בבטחה ובשמחה כאן בארץ הקודש. אמן כן יהי רצון!
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”.