הרב אהוד שרגא, יועץ זוגי רב קהילת אוהל אבות בפסגת זאב ומרצה ב”באור פניך”
כאשר התורה מתארת את קורבנות הנשיאים מובא:
“וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים: וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י ה’ שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֪ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן”. (במדבר ז’, ב’-ג’)
בקריאה רגילה מתקבל הרושם שזהו קורבנם של הנשיאים: עגלות ושוורים. אולם בהמשך הפרשה, כאשר מפרטים מה הביא כל נשיא ביומו, מתברר שכל קורבן הכיל הרבה מעבר לכך [תחזיקו חזק!]: קערת כסף ומזרק כסף מלאים סולת, כף זהב מלאה קטורת, שלושה פרים, ששה אילים, ששה עיזים וששה כבשים! מדוע יוצרת התורה רושם מוטעה בתחילה בנוגע לקורבנם של הנשיאים?
מהותו של מנהיג אמיתי איננה בדאגה רק להווה אלא גם בהרמת מבט קדימה וחשיבה על העתיד. הנשיאים לא הסתפקו בתרומה למשכן במצבו הנוכחי אלא גם דאגו לעתיד. הרי עם ישראל אמורים להתקדם אל עבר ארץ ישראל, וכיצד יקחו איתם את המשכן? לצורך זה נתרמו העגלות והשוורים. ולכן התורה מציינת בתחילה רק אותם, כי הם התרומה המאפיינת את הנשיאים – מנהיגים שחושבים עתיד. לאחר מכן מפורטת שאר התרומה, שדומה במהותה לתרומה של כל אדם מישראל.
כאשר מנהלים בית וזוגיות אפשר להיות בתוך הקשר אבל ניתן גם להנהיג אותו. כאשר אנו מעוניינים שהקשר הזוגי יתרומם, צריך לחשוב עתיד. לא רק זורמים עם האירועים ומגיבים למה שקורה, נתקלים במהמורות זוגיות ומנסים לפתור אותן, אלא גם מתכננים מראש, לפחות בשני מישורים. ראשית, מזהים זמני קושי [כגון זמני השכבת ילדים, יום לימודים או עבודה ארוך, יום שישי שעה לפני שבת, ועוד ועוד…] או אירועים מאתגרים [למשל כאשר מתארחים או מארחים, קניות משותפות, יציאה לאירוע…] ומתכוננים אליהם מראש. אם זה בחלוקת עבודה ברורה, תיאום ציפיות, הקדמת לוח זמנים וכיו”ב. שנית, לא ממתינים לתחושה של שחיקה וקושי, אלא מעצימים את הקשר בהזדמנויות שונות. לכל זוג ישנם ימי הולדת, יום אירוסין ונישואין, התאריך הראשון בו נפגשו וכל סיבה למסיבה. באירועים אלו משתדלים להעניק כוח הן ע”י עצם החגיגה המראה על החשיבות של בן הזוג בעיננו והן ע”י מחמאות ומילות הוקרה בכתב ובע”פ. וכמובן יציאה לבילוי משותף: חופשה, טיול, מסעדה או הליכה רגועה לאורך הפארק. כל אלו הם זמן זוגי לא של התמודדות אלא של קבלת כוח. התכנון מראש והצפייה אל עבר העתיד היא התכונה של זוג מנהיגים.
אולם ישנה נקודה נוספת בקורבנות הנשיאים ממנה ניתן ללמוד. הנשיאים הביאו שנים עשר שוורים ושש עגלות. היה ניתן להביא שנים עשר עגלות, אולי קטנות יותר, אבל הנשיאים לימדו אותנו כלל בהנהגה. מנהיג אמיתי יודע שלא רק הוא מבין ולא כדאי שרק הוא יחליט. שני נשיאים מביאים עגלה במשותף, ומלמדים שהנהגה שנותנת מקום לשותף היא הנהגה נכונה. וכך גם במשכן הפרטי שלנו, הנשיאה בעול משותפת, ההחלטות מתקבלות יחד, וכל אחד רוצם את עצמו לתרום ולקדם כאשר בן הזוג לצידו. כך נבנה משכן בישראל!