מבית “באור פניך”
פרשת קדושים נפתחת בציווי “קדושים תהיו”. איך משיגים קדושה? הרמב”ן מסביר שקדושה היא תוצאה של גילוי איפוק בתחום הדברים המותרים לנו.
לדוגמא, נניח שמישהו שומר כשרות. זה לא יהיה ניסיון ממשי בשבילו לא לאכול חזיר. השאלה היא: כאשר הוא יושב ואוכל מזון כשר, מהי צורת החשיבה שלו: האם הוא אומר את הברכה בכוונה ובריכוז, משבח ומודה לה’ על מתנת החינם? האם הוא אוכל לאט ובדרך ארץ? האם הוא מתרכז בעובדה שהמטרה הסופית של האוכל היא להזין את הגוף – כדי להתחזק ולעשות מעשים טובים?
לפעמים ילד עושה משהו שמפגין משמעת עצמית מסוימת, וההורה אומר: “אתה ממש מלאך!” אבל למעשה, הילד הוא הרבה יותר ממלאך. מלאך הוא ישות רוחנית לגמרי, נטולת פיתויים גשמיים ונטולת אפשרות של “בחירה חופשית” – לבחור ולהעדיף את הרוחני על פני הארצי. אבל, אנחנו בני האדם – בכל פעם שאנחנו מבצעים בחירה כזאת – מזככים את הנשמה שלנו, ומגיעים לדרגה גבוהה יותר וקדושה יותר אפילו מהמלאכים.
שבת שלום!!