ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
השנה בפסח יוצאים באמת לחירות!
הקדמה לסיפור הבא: אחת ההוראות המרכזיות שרבי נחמן הורה לתלמידיו הוא לדבר עם ה’ בשפה זורמת ופשוטה. לספר לו כל מה שמציק, מפחיד ומבלבל בחיים. המטרה- להתבונן על החיים, להכיר ולדעת את ה’ דרך מאורעות החיים. המקום הכי טוב לעשות זאת אמר רבינו, הוא ביער, רחוק ממקום ישוב, היכן שהאנרגיה נקייה מלחצים, שיפוטיות ודאגות. השעה הכי טובה לכך, אחרי חצות הליל.
חשוב להדגיש שתלמידיו המובהקים של רבינו קיבלו במסורת שאפשר להתבודד אפילו מתחת לשמיכה בלי לצאת ליער..
כאשר דיבר רבי נתן בפני תלמידיו על החשיבות היציאה בשעת לילה מאוחרת אל מחוץ לעיר אל מקום מבודד כדי להתבונן ולהיטהר מרעש היישוב והמולתו, ענו לו מספר תלמידים כי הבדידות מפחידה אותם. סוף סוף יש חיות ביער, השעה מאוחרת – אין למי לקרוא בשעת מצוקה.
השיב להם רבי נתן בסיפור:
פעם אחת, בשעת לילה מאוחרת התנפלו שודדים על עיר אחת וברחו ממנה כל תושביה. אחד התושבים, שהיה ידוע כפחדן גדול, מצא מחסה בבית קברות המקומי ושהה שם לאורך כל הלילה. למחרת, כאשר שבו התושבים לעירם, שאלו אותו כיצד פחדן שכמותו לא נתיירא להישאר שם לבדו.
ענה להם האיש כי השודדים הטילו עליו פחד כה גדול עד כי
שכח שהוא פחדן.
סיים רבי נתן ואמר שלעיתים פחד גדול מאפיל על פחד קטן, ואף כי לעיתים גדול הפחד להיות לבד,
הפחד להישאר במקום מבלי להשתנות גדול אף יותר. שיח שרפי קודש ב’ תקנה.
מה העומק מאחורי הסיפור? ההבנה שכדי לצאת לחירות אמיתית צריך לשבור את מחיצות הפחד. כיצד? ע”י הרצון להתבונן על חיינו, גם אם זה מאוד קשה, ולסמן את כל הנקודות שהיינו רוצים אחרת. לדבר עליהם עם ה’. להודות לה’ גם על החסרונות ולבקש להמליך אותו עלינו גם במקומות שעדיין אנחנו לא מצליחים להגשים את חיינו באופן אידיאלי.
חג הפסח נקרא גם “חג החירות”. מהי למעשה חירות? החירות היא היכולת לבטא את סך המשמעויות והערכים שלך בחיים. כדי לממש את משמעות החיים שלך אתה צריך להיות נאמן אל עצמיך – אל נשמתך, אל הרצונות הכי עמוקים שקיימים בך.
אומר הרב ראובן ששון שהיום אנחנו משועבדים ברוחנו לכל מני דברים קטנים המצמצמים את אישיותנו. יש מאיתנו עבדים לכסף, אחרים למעמד חברתי ועוד. לעומת זאת מהי התנועה הכי חזקה שאנחנו נאמנים לעצמינו? חסד, לב טוב, רצון אמיתי לחלוק את שמחתינו עם אחרים, עם מי שאין באפשרותם להסב על שולחן עשיר במאכלים ומשקאות, בית חם וכסות נקיה.
לכן בפסח, חג החירות, אנחנו מקבלים כוח לכל השנה להתבונן על חיינו ועל כל אותם דברים שמפחידים ומגבילים אותנו מלהיות בני חורין אמיתיים, ואנחנו מכריזים בקול:
“בואו אחים, שבו עימנו, ‘כל דכפין’, כל רעב, יבוא ויאכל”.
זוהי החירות האמיתית של עם ישראל, להיות מלאים ברצון טוב, בשמחה של הכוח לשמח אחרים.
יהי רצון שנהייה בני חורין אמיתיים בגוף ובנפש, כל אחד לפי שליחות נשמתו בעולם הזה. שנוריד את חליפות הפחד ונחליף אותן בחליפת אומץ יוקרתית להיות נאמנים לעצמינו, עמינו ולמולדתנו מתוך אמונה ואהבה גדולה לה’!
באהבה גדולה – חג פסח שמח וכשר!
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך” באלעזר